53
Stella Kola - Stella Kola

מוזיקת פולק פסיכדלית מרחפת, פסטורלית, מתוזמרת ונעימה כל כך של הלהקה (כן, להקה) ממסצ'וסטס שזהו אלבום הבכורה הנהדר שלה.

November | Fair Youth & Dark Lady

52
Slowdive - Everything Is Alive

אני לא מעריץ גדול של האיטרציה החדשה של Slowdive (אבל בהחלט כן של האלבומים הראשונים), אבל אני מוצא את האלבום הנוכחי מוצלח בהרבה מאלבום הקאמבק של 2017. שוגייז לייט נעים ומספק.

alife | chained to a cloud

51
Spurv - Brefjære

אלבום פוסט-רוק עם נטיות למטאל מהלהקה הנורווגית. שום דבר חדשני מדי, אבל יעיל ומוצלח.

Som skyer | Til en ny vår

50
healthyliving - Songs of Abundance, Psalms of Grief

פוסט-מטאל דום-י שוגייזי, כועס, תקיף ומלודי. אלבום הבכורה של הלהקה מסקוטלנד. קצת בוסרי ולא אחיד לעיתים, אבליש עתיד מבטיח.

To The Gallows | Bloom

49
Daniela Pes - Spira

מוזיקאית ואלבום שאני מכיר רק בזכות העובדה ש- IOSONOUNCANE האדיר הפיק את האלבום. אלבום הבכורה של דניאלה פס האיטלקית שכמו המפיק שלה, גם היא עושה מוזיקה אלקטרונית אינדסטריאל, רק יותר מינורי ונעים, אבל נסיוני לא פחות.

A Te Sola | Làira

48
Woods - Perennial

הייתה תקופה שוודס הייתה בטופ של הלהקות העכשוויות האהובות עליי, וכל אלבום חדש שהוציא היה נהדר ומספק. אבל בשנים האחרונות האלבומים שלהם פחות עבדו עבורי, זה כבר לא היה זה. אמנם האלבום החדש הוא לא חזרה למקורות ולרעננות של אלבומיהם הישנים יותר, אבל הוא בהחלט מוצלח ומהנה שלוקח את הפולק רוק הפסיכדלי המוכר שלהם למקומות יותר אקספרמנטליים ואינסטרומנטליים בלי לאבד את הנגישות המקסימה המזוהה איתם.

Another Side | Between the Past

47
Melenas - Ahora

להקת Melenas הספרדית הפציעה לי באוזניים ב- 2020 עם אלבומן השני והמשובח. אלבום רוק גראז'י סרף-י עם הרמוניות נפלאות. הכי רציתי עוד מהחומר הטוב הזה אבל חיכיתי בסבלנות לאלבומן הבא. השנה הוא הגיע, ודווקא לא סיפק בדיוק את אותו צורך כפי שהיה עם הקודם. הן שינו כיוון למוזיקה רגועה ופחות מרוממת רוח, יותר סינת' פופ ופחות גיטרות, אבל ההרמוניות עדיין פה והן עדיין נהדרות.

1,000 canciones | Flor de la frontera

46
Beverly Glenn-Copeland - The Ones Ahead

האלבום החמישי בסך הכל של המוזיקאי האגדי אך לא מוכר מספיק, לאורך קריירה מטורפת בת 53 שנים. מה שהתחיל בתחילת הסבנטיז כפולק מהמם עם נגיעות ג'אז ופרוג והמשיך משם לניו אייג' ואלקטרוני. עכשיו אחרי שקיבל הערכה והכרה מחודשת עם אלבום מחווה של אמנים שונים - ג'וליה הולטר, בון איבר ואחרים - שיצא לפני שנתיים, חוזר גלן-קופלנד עם אלבומו הראשון מזה 19 שנה. אלבום מושקע של ארט פופ קאמרי ונגיעות אפרוביט.

People Of The Loon | Africa Calling

45
Triángulo de Amor Bizarro - SED

אלבום שישי לחבורה מספרד שהפציעה לראשונה בסיכומים של הבלוג עם אלבומם הקודם והמעולה מ- 2020. החדש הוא עוד נדבך נהדר במוזיקת השוגייז הניוזי והכבד שלהם. לא חזק כמו הקודם, אבל חזק מספיק.

La Carretera | La Espectadora

44
Sangre de Muérdago - O vento que lambe as miñas feridas

אחת מהלהקות שהכי חרשתי השנה. אני מכיר את הלהקה הגליצ'יאנית מספרד בזכות אלבומם הקודם מ- 2021, אבל רק השנה נכנסתי לעומקה של הדיסקוגרפיה המהממת לקראת ההופעות שלהם בפסטיבל Roadburn, בו גם קידמו את אלבומם החדש. נאו-פולק גליצ'יאני יפהפה עם צלילים שאני לא נוטה להתקל בהם במוזיקה שאני שומע.

Galska (7th polska of a 7th polska) | Eu chorei, chorei

43
The Tubs - Dead Meat

אלבום הבכורה של הלהקה הצעירה מלונדון. אלבום קטן וצנוע של שירי ג'אנגל פופ קליטים ומהנים.

Illusion Pt. II | Sniveller

42
En Attendant Ana - Principia

להקת אינדי פופ חמודה וכיפית ביותר מצרפת. מלודיות טובות, קצת אקספרמנטליות במבני השירים, שירה חיננית ופשוט אווירה מקסימה.

Same Old Story | Wonder

41
Lost Girls - Selvutsletter

בסך הכל שנה מאז יצאה יצירת המופת של המוזיקאית הנורווגית Jenny Hval - אלבום יפה יפה שאהבתי כל כך - והיא כבר חוזרת עם אלבום שני ל- Lost Girls. פרויקט בו היא יוצרת לצידו של המויזקאי Håvard Volden. כחלק מהצמד היא מושכת את הארט פופ האמביאנטי שלה יותר לכיוון האלקטרוני. אבל בבסיסו זה עדיין ג'ני שלנו עם הקול והשירה הנהדרים שלה. לג'ני אין ממש נפילות, בטח שלא הפעם.

With the Other Hand | Timed Intervals

40
Jenny Lewis - Joy'All

עם כל האהבה הרבה שלי לג'ני לואיס ולמוזיקה שלה, חששתי שאיבדתי אותה עם האלבום הקודם מ- 2019. אלבום הסולו הראשון מצדה שהשאיר אותי אדיש. הגעתי לחדש הנוכחי עם חששות אבל ככל שחזרתי לאלבום ונדבקתי בשירים החינניים, המתוקים-חמוצים ולקול האהוב כל כך נרגעתי יותר והתמסרתי לאושר שהוא האזנה לג'ני. פופ רוק עם נגיעות אמריקנה, שום דבר פורץ גבולות בקריירה גדושה, אבל הרבה נחת, הנאה ורוגע.

Essence Of Life | Psychos

39
Black Ox Orkestar - Everything Returns

אחת מהלהקות האלה שאני מכיר רק כי הלייבל Constellation Records מוציאים את המוזיקה שלהן. הלייבל האהוב פחות פעיל בשנים האחרונות, אבל עדיין מוציא מוזיקה אקספרמנטלית ולא טריוויאלית. Black Ox Orkestar היא, ובכן, להקת כלזמר ופולק. והיא נהדרת. זהו אלבומה השלישי - שיצא 16 שנה אחרי קודמו - והראשון שאני שומע מהם. הוא מיוחד, נהדר ומאוד יהודי (האלבום יצא למעשה בשנה שעברה, אבל בדצמבר, כך שהיה מאוחר מדי לסיכום הקודם).

Perpetual Peace | Lamed-Vovnik

38
Kassi Valazza - Kassi Valazza Knows Nothing

כנראה אלבום הקאנטרי-אמריקנה שהכי אהבתי השנה. שירים קטנים וצנועים עם הרבה לב ורגש. השיר הסוגר Wildagesses הוא אחד משירי השנה שלי, אבל רק לאחרונה גיליתי שמדובר למעשה בקאבר ל- Michael Hurley, שזה אומר שלא מדובר בשיר מקורי של קאסי, אבל זה גם לא דבר רע בכלל לעשות מחווה מקסימה וראויה למוזיקאי מוערך וותיק שמעט מדי מכירים.

Wildageeses | Watching Planes Go By

37
The Lemon Twigs - Everything Harmony

זה נהדר כשזה קורה - צמד האחים שהוא The Lemon Twigs פועל כבר כמעט עשור, הם תמיד היו נחמדים וחביבים אבל לא הזיזו לי מדי. עכשיו עם אלבומם החמישי הם פתאום עשו פריצה ענקית עם אלבומם הטוב ביותר בפער ניכר, וגם מבחינת ההכרה בהם. אלבום פופ רוק סבנטיזי מתקתק ונאיבי מלא פשטות ותמימות וחן בעטיפה מוזיקלית עשירה ומשוייפת.

What Happens To A Heart | Ghost Run Free

36
RVG - Brain Worms

אלבומה השלישי והמוצלח של להקה האינדי רוק האוסטרלית. ניסיתי כמה פעמים בעבר להיכנס ללהקה ללא הצלחה, אבל האלבום החדש לגמרי שבה אותי. תמהיל ראוי ומענג של גיטרות וכעס

Nothing Really Changes | Squid

35
This Is the Kit - Careful of Your Keepers

קייט סטייבלס לא מפספסת. האלבום הרביעי של הלהקה שנכנס לסיכומים שלי. סטייבלס היוצרת הראשית בלהקה עושה סוג מאוד ספציפי של אינדי פולק ולא חורגת ממש לכיוונים אחרים, אבל הדבר הזה שהיא עושה תמיד קולע בול עבורי.

Inside Outside | Stuck In A Room

34
12 Rods - If We Stayed Alive

21 שנה אחרי אלבומם הקודם, להקת האינדי רוק הניינטיזית המצויינת חוזרת עם אלבום שלא נופל כלל מהאלבומים הראשונים שלהם. אמנם ההפקה יותר מינימליסטית ולו פיי, אבל השירים מעולים - אינדי רוק חלומי מלודי, קליט ומדבק.

Twice | The Beating

33
Henri Gonzo és a Papírsárkányok - A cementkert

האלבום הזה הפעם הראשונה שאני שומע מוזיקה הונגרית, וזה מאוד מבטיח. אלבום הבכורה של הלהקה מבודפשט בראשותו של הנרי גונזו, הוא אוסף של יצירות אינדי פולק מתוזמר ונוגה עם טונות של לב, פיוטיות ורגש.

Világoskék Lepedők | A tenger arca

32
The Coral - Sea of Mirrors

שנתיים אחרי אחד מהאלבומים הטובים ביותר בקריירה שלהם, להקת האינדי האנגלית האהובה והמבריקה, ממשיכה לחקור ולהתנסות עם אלבומי קונספט. הם הוציאו השנה שני אלבומים - הראשון מן תסכית רדיו מוזיקלי המלווה בקריינות. השני והנוכחי - אלבום סטנדרטי יותר המהווה מחווה רטרואית לסרטי מערבוני הספגטי מהסיקסטיז והמוזיקה של התקופה, עם עיבודי מיתרים מושקעים והכל כמובן עטוף בטוויסט המוכר והאהוב של הקוראל.

Wild Bird | The Way You Are

31
Emma Tricca - Aspirin Sun

אלבום פופ רוק פסיכדלי נוגה וחרישי של המוזיקאית האיטלקית. אלבומה החמישי כבר ונראה שהיא רק משתפרת מאלבום לאלבום. השירים האהובים עליי באלבום התקבצו דווקא בסופו, כך שזו האזנה שרק משתפרת ככל שממשיכים איתה, אבל כמכלול שלם זה עדיין אלבום שווה.

Rubens' House | Space And Time

30
Ulrika Spacek - Compact Trauma

להקה שהייתה על הכוונת שלי כבר כמה שנים טובות, ורק עם אלבומם החדש סוף סוף הגיעה העת לתת להם צ'אנס, ואכן החוש המוזיקלי נתן את אותותיו הנכונים. אלבומם השלישי הנוכחי שהגיע 6 שנים אחרי קודמו הוא אינדי רוק רזה אקספרמנטלי, פסיכדלי, בועט ומבדר.

Diskbänksrealism | The Sheer Drop

29
The Saxophones - To Be a Cloud

אלבומם השלישי של הזוג הנשוי מקליפורניה והראשון שאני שומע. מוזיקת פולק קאמרי לאונג'ית ואווירתית. באופן מפתיע - מעט מאוד סקסופון בשירים, אבל כנראה שעדיף כך. אני מת על הקול העמוק והנעים של אלכסי הסולן.

Desert Flower | The Mist

28
Mansion - Second Death

להקת דום מטאל מפינלנד באלבומם השני ששואב השראה ואווירה מלהקות המטאל הסבנטיזיות. מעולה ומהנה.

You Are Suspicious | Second Death

27
Witch - Zango

הקאמבק הגדול באמת של השנה. 39 שנים אחרי אלבומה הקודם, חוזרת להקת הרוק מזמביה עם אלבום חדש, להקה שהחלה את פעילותה בתחילת הסבנטיז והייתה ממובילות סצנת ה- Zamrock. האלבום החדש הוא המשך ישיר של אלבומי הסבנטיז, לא נופל מהם, ואולי אף מתעלה. גיטרות פסיכדליות חורכות, מקצבים אפריקאיים מרקידים, ואווירה צוהלת ואנרגטית.

Waile | Nshingilile

26
Bleary Eyed - Bleary Eyed EP

אחד משני האיפיז שהחלטתי להכניס לסיכום של השנה, והאמת אי פעם לסיכומים של הבלוג. החלטתי שאלו איפיז כל כך טובים שראוי לחגוג אותם גם כן, אפילו שהם לא אלבומים מלאים. חלאס עם החוקים. Bleary Eyed הלהקה מפילדלפיה הוציאה כבר מספר אלבומים ואיפיז, אבל ההוצאה הנוכחית היא זו שזכיתי להכיר אותם דרכה. מה שהלהיב אותי כל כך לגבי האיפי הוא שנראה שהם ממלאים את החור שלהקת Sweet Trip המנוחה השאירה אחריה לאחר פירוקה שנה שעברה. מוזיקת דרים פופ שוגייזי שמיימי, קליל ואוורירי, מתוק ומלטף.

Run | Tree

25
Dina Ögon - Oas

להקה שוודית מקסימה ומתוקה שגיליתי השנה לראשונה עם אלבומם השני הנוכחי והמעולה. פופ סול פסיכדלי חמים ומפנק, ושירה נשית מעולה בראשותה של Anna Ahnlund.

Bakom glaset | Mellan slagen

24
Blonde Redhead - Sit Down for Dinner

אלבום ראשון מזה שבע שנים ללהקה האהובה - אבל זה רק אם לא סופרים את האיפי המושלם שלהם מ- 2017, שלטעמי זו טעות ענקית שעושים יותר מדי אנשים. החדש הוא מקסים, נוגה ונעים כפי שהלהקה לא הייתה הרבה זמן. אני הייתי שמח לעיבודי כלי מיתר והמשך ישיר לאיפי, אבל אני עדיין מאוד מבסוט על האלבום כפי שהוא.

Snowman | Before

23
Isolde Lasoen - Oh Dear

איזולדה לאסון היא מתופפת בלגית שנגנה במספר להקות, ב- 2017 הוציאה את אלבום הבכורה שלה והשני את האלבום השני. בשני האלבומים היא מנגנת על רוב, אם לא כל, כלי הנגינה. ויש הרבה כלי נגינה באלבום החדש. זה אלבום עשיר ותזזיתי של רטרו פופ פסיכדלי צרפתי ששואב השראה רבה מסרז' גינסבורג וסטריאולאב.

Something French | Douce Mélancolie

22
CMAT - Crazymad, for Me

וואו, רק שנה שעברה CMAT - סיארה מרי-אליס תומפסון האירית - הוציאה את אלבום הבכורה המצוין והמצליח שלה שהביא לה אהבה והכרות רבה (כולל כניסה לסיכום של הבלוג, חשוב!) וכבר הוציאה השנה את אלבומה השני. האלבום החדש כמעט נהדר כמו הראשון, מלא בשירי פופ-רוק מהנים, חמוצים-מתוקים, סרקסטיים וחדים. אמנם האנרגיות לאורך כל האלבום פחות גבוהים לעומת הבכורה, אבל יש גם לא מעט מזה וסך הכל מדובר באלבום נהדר נוסף מאחת המוזיקאיות הכי מלבבות ומגניבות בסביבה.

California | Stay For Something

21
אביב גדג' - עולם מופלא איפה אתה

זה קצת מטורף - ומאוד מרשים - לחשוב על זה, אבל במהלך קריירה של 30 שנה, אביב גדג' עדיין לא הוציא מוזיקה שהיא פחות ממדהימה. הוא אמנם לא הוציא הרבה מוזיקה, אבל עדיין. כמובן שזה נכון גם לאלבום החדש, הארוך (אולי קצת יותר מדי) והמתפקע מהמוזיקה הכי גדג'ית שיש. אלבום שיצא בעיתוי קשה אבל מתאים ונכון, עוסק בצורה הכי רלוונטית, פואטית ויפה בכל צדדיה הנוראיים והמדהימים של ההוויה הישראלית. אני בקושי שומע מוזיקה ישראלית, אבל אני תמיד אשמע את אביב גדג'.

הכוכב השקט | עולם מופלא איפה אתה

20
TEKE::TEKE - Hagata

אלבום שני ללהקת הפסיכדליה הקנדית-יפנית. הבכורה שלהם מלפני שנתיים היה חביב מאוד אבל לא מספיק כדי להיכנס לסיכום. האלבום החדש לעומת זאת הוא קפיצת מדרגה בכל מובן אפשרי. חגיגה צבעונית והיסטרית של מוזיקה מתפרצת ויצירתית עם הרבה השפעות יפניות ומורכבות מוזיקלית מסחררת.

Doppelganger | Setagaya Koya

19
Mitski - The Land Is Inhospitable and So Are We

אלבומה השביעי כבר של מיטסקי המעולה שאמנם הוציאה כבר אלבום שנה שעברה, מה שהתברר להיות החלש ביותר בקריירה שלה, אבל במקום לדעוך משם היא הוציאה כעבור שנה את מה שהוא אולי אלבומה הטוב ביותר. אחרי שאלבומה הקודם לקח טוויסט סינת'פופי, האלבום הנוכחי שובר הרחק לצליל שורשי של פולק ואמריקנה, וזה עובד יפהפה. שירים מקסימים, מלנכוליים וצובטים. יוצרת מעולה שלא מפסיקה להפתיע ולחקור.

The Deal | I'm Your Man

18
World's End Girlfriend - Resistance & the Blessing

ההוצאה המפלצתית, גרנדיוזית, עמוסה, מתישה, מרתקת, פסיכית, לא הגיונית, שאפתנית, מסחררת, מבלבלת ועוד ועוד של השנה הנוכחית. World's End Girlfiend זה למעשה הפרויקט של Katsuhiko Maeda היפני שמשלב ביצירותיו בין פוסט רוק, מוזיקה קלאסית וגליץ' אלקטרוני. והאלבום החדש הוא כל זה באקסטרים. אלבום משולש בן כשעתיים וחצי שמתזז בין רעיונות מוזיקליים רבים אינספור. חוויית ההאזנה לאלבום היא כמו לטבוע בים מוזיקלי שממלא את כל שדה הראיה והאזנה. חוויה מאוד מאתגרת, אבל עבורי ככל שדבקתי בה ככה גיליתי עוד ועוד עושר והברקות יפהפיות, לצד כאלו שעדיין לא הצלחתי לפצח. אבל האמת, שאני לא חושב שהייתי טורח לולא הייתי שומע את הסינגל הראשון שיצא מהאלבום והוא MEGURI, יצירת פוסט רוק ומוזיקה קלאסית אפית, מרשימה ומפוארת. בלי שום תחרות שיר השנה שלי ויצירת הפוסט רוק היפה והמרגשת ביותר ששמעתי מזה שנים. אחרי שיר כזה אי אפשר שלא לתת לאלבום צ'אנס ראוי. אין באלבום עוד קטע כזה (וגם לא אף קטע פוסט רוק "קלאסי" נוסף) אבל יש הרבה מוזיקה מעולה אחרת.

MEGURI | Reincarnation No.9 - Fire,walk with me.

17
bar italia - Tracey Denim | The Twits

ללא ספק תגלית השנה, לא רק שלי, כנראה של כל עולם האינדי. הלהקה הבריטית הוציאה שני אלבומים השנה, אחד בתחילתה והשני לקראת סופה. ושניהם מעולים. הראשון יותר מהשני, אבל די מדהים לראות אותם זורחים כל כך בוהק וכל כך מהר. אבל העיקר הוא שכל ההייפ מאוד מוצדק מבחינתי. אינדי רוק לו פיי ניינטיזי עם הוקים אדירים ושלושה וואקליסטיים מעולים שנותנים הרבה אופי עם כימיה מעולה.

punkt | Clark | my little tony

16
Modern Cosmology - What Will You Grow Now?

הפרויקט החדש של לטישיה סדלר, אשת להקת Stereolab האגדית, הוא בעצם שת"פ שלה עם הלהקה הברזילאית Mombojó. ולגמרי מדובר באחת ההפתעות הגדולות של השנה. אלבום פופ פסיכדלי מצויין, שממשיך את המסורת ארוכת השנים של סטריאולב לקחת השראה ממוזיקת רטרו סיקסטיזית. פסיכדליה שמשית מחממת.

What Will You Grow Now? | Le Train Ne Passera Pas

15
Jessie Ware - That! Feels Good!

האלבום העליז והכיפי של השנה. השם של ג'סי ווייר לא נותן לי מנוח מאז אלבומה הקודם שזכה לאהבה רבה אבל לא יצא לי לשמוע אותו. עם החדש שלה הייתי חייב, וכך גם אני התאהבתי. אלבום פופ סול סינת'י מעולה ומשויף. ווייר היא עילוי פופ מהמעלה הראשונה שראויה להכרה ואהבה גלובלית.

Begin Again | That! Feels Good!

14
Paavoharju - Yön mustia kukkia

הקאמבק המפתיע והמאושר של השנה. עשר שנים אחרי אלבומם האחרון ולאחר שהיו בגדר לא קיימים כל הזמן הזה, פתאום הלהקה הפינית שבה משדות השלג הלבנים והוציאה אלבום חדש ומהמם שלא נשאר חיוור בצד כשהוא ניצב לצידם של שני אלבומי המופת הראשונים שלהם. פולק פסיכדלי מעוות ומוזר, קריפטי ומכושף. יפהפה ומערער.

Haihtuu | Pyhään aukiopaikkaan

13
Avey Tare - 7s

החבורה העליזה והצבעונית שהיא Animal Collective נמצאת בסוג של רנסאנס בשנתיים שלוש האחרונות. לא רק שהם לפתע חזרו לפרודוקטיביות מפתיעה, אלא שגם איכות החומרים היא שוב ברמה שלא מביישת (לגמרי) את הימים הטובים של העשור הראשון של המילניום. הלהקה עצמה הוציאה שני אלבומים בשנתיים האחרונות, ובעוד שהקודם כיכב בסיכום של שנה שעברה, השנה הם דווקא לא נכנסו. מי שכן נכנס זה Avey Tare עם אלבומו החדש והמצוין, אולי הסולו הכי טוב בקריירה שלו (פנדה בר גם הוציא אלבום שנה שעברה, שלטעמי ולצערי דווקא ממשיך במגמה של אלבומי סולו מאוד חלשים). כיאה למסורת, החדש של טאר הוא פסיכדליה צבעונית ומוזרה, כיפית ומדבקת.

Hey Bog | Cloud Stop Rest Start

12
MEMORIALS - Music for Film: Tramps! | Music for Film: Women Against the Bomb

כנראה אלבומי הבכורה שהכי ציפיתי להם מזה שנים. להקת Electrelane הבריטית היא אחת האהובות עליי ביותר בשני העשורים האחרונים, אבל היא כבר לא פעילה שנים ארוכות. מאז שהכרתי והתאהבתי בלהקה, לא הצלחתי למצוא תחליף ראוי. אז לשמוע שסוף סוף ורטי סוסמן - היוצרת והסולנית המרכזית של אלקטרליין - מוציאה מוזיקה חדשה תחת פרויקט חדש מלאה אותי התלהבות וציפייה גדולות מלהכיל.

הפרויקט החדש Memorials הוא למעשה צמד של סוסמן עם מתיו סימס, גיטריסט שלוקח חלק בגלגול הנוכחי של אגדת הPאנק Wire. השניים הוציאו למעשה שני אלבומים בתור ההוצאה הראשונה שלהם. כן, שני אלבומים, להבדיל מאלבום כפול (למרות שככה שמעתי אותם ואני מסרב האמת להפריד ביניהם ממש), שמהווים פסקולים לשני סרטי דוקו, כפי שהשמות מרמזים. האלבום Tramps! הוא על הצד היותר אקספרמנטלי וחופר, עמוס, מורכב אבל מרתק ומהנה. ואילו Women Again the Bomb הוא על הצד היותר פופי-פסיכדלי ונגיש. שניהם מצוינים, כל אחד בדרכו, וחשוב כמעט באותה מידה היא שיש לי עכשיו מוזיקה שתספק לי את הצורך שאלקטרליין הותירה מאחור.

It's In Our Hands | March To Greenham | Peacock Punk | Sportswear Couture

11
Mega Bog - End of Everything

אני עוקב אחרי ארין בירגי והפרויקט שלה Mega Bog כבר 5 שנים ושני דברים מרשימים אותי אצלה: היא כמו שעון מוציאה אלבום פעם בשנתיים ולמרות האיכות הקבועה, היא רק משתפרת מאלבום לאלבום. החדש והמוצלח ביותר - בינתיים - הוא עוד אוסף שירי ארט-פופ סינתי' עם איכות אייטיזית ומלאי מסתוריות ודרמה.

Love Is | All and Everything

10
Tenhi - Valkama

אגדת הדארק פולק הותיקה והצנועה מפינלנד חוזרת אחרי 12 שנה עם אלבום חדש מרשים וגרנדיוזי. אלבום מתפקע של יצירות פולק ארוכות ומזדלחות, מלאות יופי בוהק ושברירי.

Valkama | Saattue

9
The Keening - Little Bird

פרויקט הסולו הראשון של רבקה ורנון, הסולנית של להקת הדום מטאל האדירה SubRosa אותם גיליתי לראשונה השנה ואני לגמרי במוד אובססיה מתקדם. הלהקה התפרקה כבר ב- 2019 אחרי שלושה אלבומי מופת, אז מדהים העיתוי המושלם לאלבום חדש לסולנית. באלבום הזה היא לוקחת כיוון יותר פולקי ובכלל לא מטאלי, אבל עדיין אפל ודום-י. אבל כיאה למוזיקה של להקת האם - מלוא יופי אטמוספרי דרמטי וחודר.

The Truth | The Hunter II

8
The Veils - ...And Out of the Void Came Love

אני אוהב שלהקת האינדי רוק קאמרי הניו זילנדית לוקחת את הזמן שלה בין אלבומים כדי ליצור יצירות חזקות ומספקות. הייתי שמח לפאוזה קצרה יותר, הפעם זו הפסקה של שבע שנים מאז האלבום הקודם, זמן בו פין אנדרוז הסולן ומנהיג הלהקה הפך לאב כך שזה מתקבל על הדעת ולא אנטור לו טינה על כך. כיאה לסגנון הלהקה, האלבום הנוכחי הוא עוד יצירה גדושה של מוזיקה מלאת דרמה ורגשות. יפהפה, מתפוצץ מתשוקה, להט ואמוציות ומרטיט את הלב.

No Limit Of Stars | I've Been Waiting

7
The WAEVE - The WAEVE

אלבום ראשון לשת"פ הטרי של רוז אלינור דוגאל וגרהם קוקסון. הייתי סקרן מאוד לגבי הפרויקט הזה כי ממש התחברתי למוזיקה של אלינור דוגאל, שאלבום הסולו האחרון שלה כיכב בסיכום של 2019. ההמתנה הייתה שווה את זה. זה כאילו השנתיים נולדו לשתף פעולה. הם עובדים כל כך טוב ביחד עם דואטים מצוינים על גבי מוזיקת ארט רוק אינטנסיבית, יפהפיה וחזקה.

All Along | Drowning

6
Floodlights - Painting of My Time

אלבום שני ללהקת האינדי רוק האוסטרלית. אלבום הבכורה שלהם מ- 2020 התברג למקום יחסית גבוה בסיכום של אותה שנה והפך אותה לאחת מלהקות הרוק גיטרות שאני הכי מצפה לדבר הבא שיעשו. וואלה, הדבר הבא שעשו ייתכן מוצלח אפילו יותר. אוסף מענג של המנוני רוק קטנים, ממכרים ומצויינים. כיף של מוזיקה, כיף של להקה.

On the Television | Lessons Learnt

5
Meg Baird - Furling

אלבום סולו ראשון מזה נצח למג ביירד, שמוכרת בעיקר בזכות היותה סולנית להקת Espers כשזו עוד הייתה פעילה עד לפני למעלה מעשור. אך באמתחתה גם עוד שלל פרויקטים נהדרים ומעניינים. אבל תמיד טוב לשמוע את מג סולו, חוזרת למקורות ועושה פולק חלומי עשיר ויפהפה. האלבום הזה הוא בין היותר טובים מאלו שהיא לקחה חלק ביניהם, ואולי אפילו המועדף עליי. שאלה קשה כי היא מוכשרת כמו שד עם קול שמיימי ומהיפים שאני מכיר, וגם יודעת לבחור אנשים לעבוד איתם, אבל זה באמת אלבום יפה כמו מעט דברים אחרים שהיו השנה.

Will You Follow Me Home? | Unnamed Drives

4
Maruja - Knocknarea EP

איפי הבכורה של הלהקה הבריטית שמצטרפת לגל הנוכחי של הלהקות הבריטיות שעושות פוסט-פאנק נסיוני. והאמת, יש מצב שמדובר באחת הטובות ביותר בז'אנר. מוקדם עדיין לומר כי זה רק איפי ראשון, אבל מאוד מבטיח. 5 שירים מפלצתיים וזועמים של ג'אז רוק Pאנקי רותח.

The Tinker | Kakistocracy

3
Big Blood - First Aid Kit

אין, פשוט אין על Big Blood. הלהקה של הצמד הנשוי קיילב וקולין, שהוציאו אלבומים בקצב מסחרר במשך שני עשורים, ולפני שנים אחדות הפכו ללהקה משפחתית למופת לאחר שהוסיפו את בתם קווינסלה לחברה מן המניין. הלהקה כבר כיכבה בסיכומים של הבלוג כמה וכמה וכמה פעמים. והפעם הזו מרגשת בעיקר כי מדובר באלבום הכי טוב של הלהקה מזה כעשור. באלבום החדש המשפחה זונחת הצידה את הפולק המעוות והמוכר שלה, ומתמקדת בשירי נאו פסיכדליה מקסימים מרוממים, ואפילו ממכרים. כיף של אלבום מחבק.

Infinite Space | Makes Me Wonder

2
Lankum - False Lankum

ממש חיכיתי לאלבום הזה של הלהקה האירית שמשלבת מוזיקת פולק אירית מסורתית עם אינדסטריאל והרבה נסיוניות מפתיעה שפותחת את הראש. אלבום מבריק, מורכב, מאתגר ויפהפה שהעיף את הלהקה לסטרטופירה אחרת, הן מבחינה יצרתית והן מבחינת ההכרה בה. זה האלבום הכי גרדיוזי של הלהקה והתוצאה מספקת מכל בחינה. השירה הפולקית של הסולנית מחממת ופוצעת את הלב באותה עת. שילוב בלתי נתפס של חום וקור, יופי וכיעור, נחמה וחרדה. יצירה כבירה.

Master Crowley's | On a Monday Morning

1
Natalie Rose LeBrecht - Holy Prana Open Game

אלבומה הרביעי של המוזיקאית מניו יורק והראשון שלה מזה למעלה מעשור. אלבום חלומי ושמיימי של מוזיקת ג'אז-אמביאנט-ניו אייג', טריפי, מזכך ומרומם. אני חושב שזה האלבום הראשון שאני שומע שמתחבר לי עם המוזיקה של אליס קולטריין ומגיע קרוב כל כך לאווירה העילאית, החלומית והמוארת של אגדת הג'אז, נבל וניו אייג'.

מעבר להיותו של האלבום אוסף של קטעים ארוכים ויפים שמהווים כמין שיטוט קוסמי ומדיטטיבי בחלל מהפנט, זה גם האלבום הכי מרגיע ומנחם שהשנה הקשה, מטורפת, מטריפה ומעיקה הזו סיפקה לי. מוזיקה שלוקחת אותי למקום תודעתי אחר ורחוק אבל גם מקרקעת אותי ונוסכת בי תחושת חום ואופטימיות כלשהי. לא הרבה אלבומים יכולים לספק אווירה חיובית בזמנים כל כך לא חיוביים, לכן חשוב לי לחגוג ולחבק אליי כל פיסת מוזיקה ואמנות שכן מצליחים.

נטלי רוז לברכט היא מוזקאית מדהימה שמצילה אותי קצת בכל האזנה ליצירות המוזיקליות המפעימות שלה. כולי תקווה שהיא לא תתרחק מאיתנו לזמן רב, אבל גם אם כן אבין, אוקיר ואצפה לבאות וטובות ממנה.

Open | Holy