אנטנות השמיימה

שירת הברבור של הציפור החומה: הסיפור מאחורי אלבומם האחרון של Brown Bird

פורסם בתאריך 1 בנובמבר 2015 על ידי ארז

{{ היי חברלכים וחברלכיות, לייק לעמוד בפייסבוק כבר עשיתן/ם? פשוט כי קורים שם דברים מעניינים נוספים }}

brownbird4

אני מקווה שיש לכם חשק לסיפור קורע לב, כי זה בדיוק מה שיש לי להציע הפעם.

בשנת 2003 דיוויד לאמב הקים את הפרויקט Brown Bird, פרויקט שבכל שנותיו התרכז בבסיסו בפולק אך תמיד שלח את שורשיו למספר כיוונים – אמריקנה, מוזיקה צוענית, אלט-קאנטרי, בלוגראס ועוד. בהתחלה היה זה הפרויקט האישי של לאמב, אבל לאחר זמן קצר הצטרפו עוד מספר חברים שרובם גם עזבו בהמשך.

ב- 2008 לאמב הכיר לראשונה את MorganEve Swain. זו הצטרפה ללהקה והשניים הפכו לזוג גם בחייהם הפרטיים. ב- 2010 ההרכב הפך לזוג ונשאר כך עד ליומו האחרון, רק לאמב ו- MorganEve .

. להמשך קריאה - לחצו כאן!

סיכום אלבומי השנה 2014

פורסם בתאריך 21 בדצמבר 2014 על ידי ארז

לא רק שכבר הגיע לו חודש דצמבר (ואיך הוא באמת הגיע שוב כל כך מהר, 11 חודשים לא אמורים לעבור יותר לאט?!) וגם הוא כבר לקראת סיום. וכך הצטברה לה שנה שלמה של מוזיקה שצריך וראוי לסכם.

הרבה עבר לי באוזניים השנה ששייך ל- 2014. אפשר אפילו לומר שקצת הגזמתי ורדפתי אחר הכמות של האלבומים החדשים שאני יכול למצוא ולהביע עליהם דעה אישית (זה היה שכיח יותר ככל שדצמבר התקרב) בעיקר כדי שאוכל להנפיק סיכום שנה מגוון, מעניין ושיהיה בעל הטעם הייחודי של הבלוג. אבל זה בהחלט סיכום שאני שלם אתו ושמביא לי הרבה סיפוק. כך שהאמצעים היו בהחלט כשרים גם אם לא יחזרו על עצמם שנה הבאה.

. להמשך קריאה - לחצו כאן!

סיפורי אינדי-קנטרברי

פורסם בתאריך 20 בספטמבר 2014 על ידי ארז

טיפה חדשות לפני העיקר: חברי הטוב והיקר תומר מהבלוג "הרמוניה דרומית" (ומהחיים הפיזיים האלה) עבר לאחר ארבע שנים וחצי ממשכנו הותיק במגזין "מחשבה שנייה" לבית פרטי עם דומיין משלו. החלטה חכמה (שעזרתי לקדם) שתביא אחריות מלאה מצד תומר על התכנים העשרים והמעולים שהוא מעלה. המקום הוא נאה ביותר ואם במקרה לא ידעתם על הבלוג של תומר, אנא תקנו את זה עכשיו (מומלץ עד מאוד גם לעשות לייק לעמוד הפייסבוק החדש שלו, עשר שניות אחרי שאתם עושים את זה עם עמוד הפייסבוק שלי, אם בעוונכם עוד לא עשיתם את זה).

——————

Syd Arthur באפריל האחרון הייתי בהופעה של ג'ונתן ווילסון בברלין (היי, אם אתם מאלה שלא יודעים, אז אני חי בברלין בחצי שנה האחרונה). ההופעה עצמה של ווילסון הייתה כיפית וטובה, אבל פחות ממה שקיוויתי בגלל כל עניין הג'אמים שאני לא מתחבר אליהם. מילא. להפתעתי הרבה, הדבר הטוב ביותר שקרה באותו ערב היה בכלל החימום. זה מה שכתבתי בפייסבוק הפרטי שלי לאחר ההופעה:

. להמשך קריאה - לחצו כאן!

מעשה בשנה חזקה-חלשה-חזקה

פורסם בתאריך 3 ביולי 2014 על ידי ארז

ככל שזה נוגע למוזיקה, אחת המשנות שאני הולך אחריהן כעיוור היא זו: אין כזה דבר שנה מוזיקלית חלשה, כמו שאין כזה דבר שנה מוזיקלית חזקה. עולם המוזיקה הוא כאוס מתמשך (בטח שבעשור פלוס האחרון) שמתעלם לגמרי מתאריכים וגבולות עמומים של תחילת/סוף שנה. הכי חשוב זה לקחת בחשבון שעל כל אלבום חדש ששמעתם בשנה מסויימת, יש לפחות 100 אלבומים שלא שמעתם. זו לא הפרזה, ואולי דווקא ההפך הגמור.

עוד לא נולד האדם שיכול לחוות דעה רצינית ומושכלת על טיבה של שנה מוזיקלית מסיימת, או לכל הפחות על כאלה בשנות האלפיים.

ולמרות כל האמור לעיל, אני ממש מבסוט על התוצרת של ה(חצי) שנה הזו.

שמעתי עד כה כ- 60 אלבומים עם התגית #2014 עליהם. לפחות על 25 מהם יש לי דעה חיובית ועל שלושה מהם כבר כתבתי. כך שיש לי עוד רבים שאני יכול וצריך לכתוב עליהם.

אתחיל עם כמה שנמצאים בתכנון שלי מזה זמן רב, כאלה שאולי ראויים לפוסט משלהם אבל אישית אני לא מרגיש שאני יכול לספק זאת.

. להמשך קריאה - לחצו כאן!

חזיונות עמומים: הבריאן ג'ונסטאון מאסאקר – סקירת האלבום החדש + הופעה

פורסם בתאריך 15 ביוני 2014 על ידי ארז

Revelations

בתזמון מעולה, The Brian Jonestown Massacre הוציאו את אלבומם החדש Revelation זמן קצר לפני ההופעות שלהם בישראל ובברלין. מן הסתם, הם יוצאים לטור הזה כדי לקדם את האלבום, אבל אילו רק פרטים שהורסים לי את הפתיחה. היו לי בדיוק שבועיים לחרוש על האלבום החדש לקראת ההופעה בברלין שהייתה בראשון שעבר (8/6). ובשבילי זה תמיד כיף להיתקל בחומר חדש של הלהקה אותו לא שמעתי עדיין. בגלל שאני משוחד מדי בכל הנוגע ללהקה (כל עוד מדובר בהקלטות), ניסיתי להיות ביקורתי יותר, וזה מה שיצא:

האלבום החדש אמנם נחמד למדי, אבל מי שיש לו היכרות עמוקה עם הלהקה ירגיש מחזור ושזה עוד מאותו דבר. הבריאן ג'ונסטאונז עדיין עושים את הרוק הפסיכדלי אפוף העשן הסגול שלהם, מוזיקה דחוסה מרובת כלים ושופעת באלמנטים של מוזיקה הודית. יש הפעם כמה וכמה שירים שדווקא מקבלים טוויסטים מעניינים שתואמים את הכיוון עמו התנסו באלבומם הקודם, כאלו שנותנים לשירים האלו הרגשה שהם הכל מלבד "שחוקים". אבל אלו רק חלק מהשירים באלבום. השאר, על אף היותם נעימים להאזנה, לא מותירים משקעים ומרגישים צפויים.

. להמשך קריאה - לחצו כאן!

אובססיה לחיים נחמדים

פורסם בתאריך 15 במרץ 2014 על ידי ארז

הדבר היחיד בערך שמונע ממני מלהיתקע לגמרי על שני האלבומים של Have a Nice Life הוא הצורך הפנימי שאינו יודע שובע לגלות מוזיקה חדשה ותמיד להתקדם הלאה. אחרת הייתי פשוט ממשיך עוד שבועות רבים להריץ את שני האלבומים אלה בלופ אינסופי. אבל אם זה היה אחרת אז כנראה הכל כבר היה שונה.

האובססיה הקלה והמענגת שנפלתי אליה בחודש וחצי האחרונים בה הצמד עם השם הלא שגרתי הזה היה המוזיקה היחידה שבערה לי לשמוע, התחילה למעשה לפני כשנתיים וחצי לאחר שגיליתי על בחור בשם Dan Barrett מקונטיקט, ארה"ב שהוציא ב- 2011 את אלבום הבכורה שלו תחת השם Giles Corey. אלבום אפל ומעורער, פולק מהגיהנום, או לפחות מהפינות החשוכות ביותר שקיימות על הכדור הזה. למרות שהאלבום מאוד אישי ונעשה באמצעים ביתיים הוא מצליח להגיע ברגעים הנכונים לסאונד מורכב, מלא רבדים ועוצמתי. אני אוהב ממש את התזוזה הבלתי פוסקת של האלבום מהשקט והחרישי לרועש והמרעיד עולמות. האלבום הזה שגם נושא את השם Giles Corey היה האלבום האהוב עליי ביותר לאותה שנה, ולטעמי הוא ללא ספק האלבום הכי טוב של העשור הנוכחי עד כה.

. להמשך קריאה - לחצו כאן!

מחכים לגודספיד

פורסם בתאריך 15 בפברואר 2014 על ידי ארז

האלבום החדש של Thee Silver Mt. Zion Memorial Orchestra נפתח במילים הבאות:

We live on an island called Montreal,

and we make a lot of noise

because we love each other.

מילים אלו, שיוצאות מפיה של ילדה, בטח בת של אחד מחברי הלהקה, אורזות בצורה פשטנית ויפה את הבסיס של רוב התוצרת המוזיקלית שמגיעה מקולקטיב להקות הפוסט רוק שצמחה במונטריאול, קנדה.

סצינת הפוסט רוק המונטריאולית מהווה למעשה סצינה מאוד אינטימיתי של מספר להקות שחולקות הרבה נגנים משותפים. האמא של כל הסצינה היא Godspeed You! Black Emperor שהיא גם הלהקה המפורסמת, פורצת הדרך והאגדית מבין שלל ההרכבים.

. להמשך קריאה - לחצו כאן!