{{ נהניתם/ן? אז בואו לעשות לייק לעמוד הפייסבוק לאוצרות מוזיקליים נוספים! }}
שנת 2018 הייתה קצת שנה של שגרה עבורי. למדתי להתרגל לאווירת סוף העולם והסערות ששנת 2017 הביאה עמה. היו אירועים מבאסים והיו אירועים נפלאים (דוגמא אחת). היו גם טיולים מופלאים והיו שינויים. מבחינה מוזיקלית זו הייתה השנה בה צרכתי מוזיקה אך ורק באמצעות ספוטיפיי. זה היה שינוי גדול בתחילה אבל כמו הרבה פעמים בחיי הבוגרים כצרכן מוזיקה, תמיד מתרגלים לטוב ולרע עד שלא זוכרים בכלל איך היה קודם.
ספוטיפיי אף פעם לא הייתה גילוי טכנולוגי משנה חיים עבורי. למרות שהשירות הודיע לי השבוע שהאזנתי למוזיקה יותר מ- 110,000 דקות השנה, שירות הסטרימינג היה בעיקר הספק ולא היה בכלל המכוון. נראה שהאלגוריתם אמור להכיר אותי טוב למדי, ועדיין אני מחמיץ פנים כל פעם שאני מסתכל על הפלייליסטים שהוכנו במיוחד בשבילי. זה השיא של טכנולוגית המלצות המוזיקה שקיים היום? סיריסלי? בחמש דקות בכמה אתרים ספורים אני מצליח לאגור לעצמי מוזיקה יותר מאתגרת ומרתקת מההמלצות הרובוטיות האלה (ואני הכי בעד אנליזת ביג דאטה, אני פשוט מאוכזב מהתוצאה הנוכחית).