{{ תעקבו אחרי עמוד הפייסבוק לעוד מוזיקה ואפילו יותר פעמים בשנה! }}

הקושי שבלסכם שנה בעשור הנוכחי הפך לקבוע היחידי - או לפחות אחד מהם - בעולם המשוגע על כל הראש הזה. והשנה אולי יותר מתמיד מאז לידתו של הבלוג לפני 12 שנה. מה אלה החיים האלה?

ואני אפילו לא מתכוון רק לעולם שאחרי השביעי באוקטובר. השנה שלי התחילה לאבד כיוון חודשים לפני כן, ועדיין הכל מסתחרר סביבי. עד כדי כך, שהמוטיבציה לכתוב את הסיכום הזה - שכבר לא ממש שם בשנים האחרונות, אם לומר את האמת - צנח למתחת לאפס.

{{ תעקבו אחרי עמוד הפייסבוק לעוד מוזיקה ואפילו יותר פעמים בשנה! }}

אחרי שנתיים מהמאתגרות ביותר בפן האישי והגלובלי, בשבילי ולכלל האנושות, 2022 הייתה אמורה להיות השנה השפויה יותר. בכל זאת זו השנה בה חזרנו לכאורה לשגרה - חזרנו לקרבתם של אנשים במרחק של פחות ממטר וחצי ולחיי חברה. זו השנה בה הלכתי לפסטיבל רואדבורן אליו קניתי כרטיס בכלל ב- 2019 ונהניתי כפי שלא חוויתי מאז אותה שנה, השנה בה שוב הלכתי להופעות חיות רבות ונהדרות, חלקן בחברתם של חברים קרובים ויקרים. וגם היו הזדמנויות והתחלות חדשות ומרגשות. אבל זו הייתה גם שנה מבלבלת, בלתי צפויה, אכזרית, בוחנת וכאוטית.

{{ נהניתם/ן? בואו לעשות לייק לעמוד הפייסבוק לאפילו עוד מוזיקה ויותר פעמים בשנה! }}

הנה הגיע לו סיכום השנה העשירי שמתפרסם בבלוג. עשר שנים של חפירה מוזיקלית בלתי פוסקת, והתעמקות אובססיבית במוזיקה נידחת ואובסקורית. זה החיים שלי ואני אוהב כל רגע במסע הזה. אבל ישנו גם החלק של הכתיבה והעבודה על הסיכום עצמו, 50+ טקסטים שאמורים לתת לקוראים.ות איזו כניסה והבנה לגבי כל אלבום ואלבום. בכנות, זו תמיד הייתה עבודה קשה, וזה רק נהיה יותר קשה עם השנים. והשנה זה היה קשה מתמיד. המוטיבציה היא לא מה שהייתה לפני כמה וכמה שנים, זה כבר לא משהו שאני מצפה לו, אלא משהו שאני יודע שאני צריך ויותר ויותר מכריח את עצמי.

כמדי שנה, אחרי תחושת ההקלה המאסיבית שהיא פרסום סיכום השנה של הבלוג אנטנות השמיימה, הגיע הזמן לפרגן קצת לאחרים. הייתה שנה לא קלה ואפשר לראות זאת היטב בסיכומים בבלוגי המוזיקה השונים. הן בטקסטים, והן במיעוט היחסי של הסיכומים שפורסמו. לא לכולם יש כוח לעבודה שהטקסים האלו מצריכים, וזה הכי מובן בעולם (לא תאמינו כמה שאני מזדהה).

אז בואו ניתן כבוד לאלו שצלחו את השנה ואספו וכתבו על המוזיקה שעזרה להן ולהם – ועם שיתוף המוזיקה בתקווה גם לנו.

הרמוניה דרומית – מבחינתי אין כאן הפתעות – בקלות מדובר בסיכום המושקע והמעניין ביותר כמדי שנה. תומר כרגיל משקיע את כל מה שיש לו בסיכומי השנה המסורתיים שלו, ולא להאמין, זו הפעם ה- 11 ברציפות. הפעם סיכום אלבומי השנה שלו הוא הגדול ביותר אי פעם עם 60~ אלבומים עם טקסט אישי, יפה, מעשיר ולא פעם ולא עשר גם ממש מרגש ונוגע. כמיטב המסורת את הסיכום הגדול הקדים גם סיכום ההוצאות המיוחדות של השנה האחרונה, סיכום עשיר ומהמם בפני עצמו, גם לא מעט הוצאות מצופות ומשמחות במיוחד. ולא כחלק מהמסורת, אין הפעם סיכום ההופעות של תומר לשנה האחרונה מהסיבות הברורות, אבל במקום זה איגד תומר את שירי הקאבר שהכי אהב השנה. (סיכום אלבומי השנה / סיכום ההוצאות המיוחדות / הקאברים הנבחרים)

{{ נהניתם/ן? בואו לעשות לייק לעמוד הפייסבוק לאפילו עוד מוזיקה ויותר פעמים בשנה! }}

איך כותבים על השנה הזו. איך מסכמים אותה. זה אני לא יודע. אבל אני כן יודע שמוזיקלית זה פחות בעיה. למזלי תחושת החרדה, המחנק והשגרה התקועה לא הרחיקו אותי מהמוזיקה ולא שינו את הרגלי ההאזנה שלי, גם אם הרגשתי איזשהו מרחק רגשי ביני להרבה מהמוזיקה ששמעתי שהיה לי קשה לגשר. דבר שכנראה גרם לאלבומים שבדרך כלל הייתי אוהב וחוגג את קיומם להישאר מחוץ לסיכום המוזיקלי בשל חוסר התלהבות מצידי. ולמרות זאת הסיכום השנה גדוש בלמעלה מחמישים אלבומים שונים שלא רק הנעימו את זמני אלא ממש היוו גלגל הצלה בזמנים קשים ומרובים מדי.

כמו שאני כותב כל שנה מאז התחלתי לפרסם את סיכומי הסיכומים האלה, תמיד ברגע שאני משחרר לאוויר העולם את פוסט הסיכום המסורתי וגדול המימדים של אנטנות השמיימה, לאחר שהסרתי מעלי את העול הזה, אני ישר עובר להתמקד במה שפספסתי בסיכום האישי שלי בשנה המוזיקלית האחרונה. אני תמיד מעדיף לעשות זאת תוך התמקדות בא.נשים שעוסקים במלאכה דומה ומשקיעים מעצמם למען המוזיקה והמוזיקאים ואוספים את האלבומים שהכי אהבו השנה לפוסט עם טקסטים מושקעים ומשחררים גם הם את ההמלצות האלה לאוויר הרשת בתקווה שימצאו עיניים ואוזניים.

האקט של הנתינה הזה חשוב לי ולכן אני אוהב לתת לסיכומים האלה במה משל עצמם שלפחות אולי יוסיף לסיכוי שקוראים נוספים יגיעו אליהם וגם קצת לדרבן את ההמשך בעבודת הסיכום הלא קלה הזו אבל לטעמי בהחלט חשובה.

כמדי שנה הפוסט הזה ימשיך להתעדכן עם הסיכומים שיצאו אחרי הפרסום הראשוני. במידה ופספסתי אילו שהם סיכומים טקסטואלים בבקשה הפנו את תשומת ליבי אליהם ואשמח לצרפם (כל עוד הם אכן מתאימים לאופי של הבלוג).

{{ נהניתם/ן? אז בואו לעשות לייק לעמוד הפייסבוק לאוצרות מוזיקליים נוספים! }}

2019 הייתה שנה מעניינת. מסעירה אפילו. הטעם המוזיקלי שלי קיבל בעיטה בשיניים רק בגלל אירוע אחד שהעביר אותי מסע רציני, אתגר את הקונבנציות המבוססות שלי לגבי המוזיקה שאני שומע וזו שנמנעתי מלשמוע וגרם לכניסתם לסיכום של מספר אלבומים שלא חשבתי לפני כן שאכלול ברשימת האלבומים שהכי אהבתי בשנה כלשהי. האירוע המכונן הזה היה כשיישבתי בבית מול המחשב והקלקתי על כפתור קניית הכרטיסים לפסטיבל Roadburn, שהוא הפסטיבל ההולנדי למטאל והמוזיקה הכבדה.

כמו כל פעם בשנים האחרונות, ברגע שהתפרסם פוסט סיכום אלבומי השנה של הבלוג אני ישר עובר לעסוק בסיכומים של אחרים בבלוגספירת המוזיקה האלטרנטיבית העברית. השנה לראשונה גם נתתי בית לפוסט של כותב נוסף – פוסט סיכום השנה של יובל חורי ועכשיו מגיע הפוסט שמאגד את כל סיכומי השנה המוזיקלית האחרים שהתפרסמו.

סיכומי שנה זה משהו שחשוב לי כבר שנים ארוכות, וזו הסיבה שאני עדיין לוקח בזה חלק. אני אוהב את הפורמט, אני אוהב בלוגים, ואני אוהב את הטאץ׳ האישי שקשה למצוא בסיכומים של המגזינים הגדולים ובטח שלא באלגוריתמים של שירותי הסטרימינג. סוג של אומנות גוססת שאני שמח ומלא תחושת שליחות לעשות מה שאני יכול כדי להשאיר אותו בחיים.

באופן טבעי רבים מהסיכומים העבריים שאפרסם פה הם של אנשים שאני מכיר, אבל זה בעיקר כי אני אוהב את הטעם שלהם ומוזיקה היא למעשה הגורם שחיבר בינינו. עדיין ישנה סבירות שאני לא מכיר את כולם ופספסתי רשימות כלשהן, אז בבקשה הפנו את תשומת לבי אליהן ואשמח לפרסם אותן (כל עוד הן אכן מתאימות לאופי של הבלוג).