פרויקט איסלנד (7) : צפון איסלנד

iceland - akureyri

לפוסט ההקדמה

למחרת החזרה מהטרק בהורנסטרנדיר, עזבנו את איזפיורדור עם אוטובוס לכיוון אקוריירי (Akureyri), העיר השנייה בגודלה באיסלנד, השוכנת בצפון האי. אקוריירי היא עיר יפה, בעלת אווירה עוצמתית הנוצרת מהשילוב האיסלנדי כל כך של טבע גדול ובניה צנועה. העיר יושבת על מפרץ עצום ומשתרעת משפת המפרץ ומעלה אל אחד ההרים המתנשאים מעליו. למרות הקסם הרב שיש לעיר, מגוון האטרקציות לא אטרקטיבי במיוחד (לפחות האטרקציות הזולות, יש מגוון רחב של אטרקציות יקרות). מלבד קצת מנוחה, הסתובבות בעיר ובטבע השכן וחידוש האספקה שלנו בסניף הסופרמרקט "בונוס" המקומי, הגדול והמצויין לא מצאנו עוד הרבה מה לעשות. לכן, עזבנו את אקוריירי לאחר יומיים בלבד. אבל אלו היו יומיים נחמדים ומרגיעים ביותר. את הלינה שלנו בעיר עשינו לשם שינוי על מיטות בחדר משותף בהוסטל הנהדר והמאובזר Akureyri Backpackers. כמובן שאף חדר זוגי לא היה פנוי, אבל הופתענו מאוד שבכלל היו מיטות פנויות. היינו מאוד סקפטיים שהצורך להתפנק במיטה יבוא על סיפוקו בהוסטל הזה, אבל היינו חייבים לכל הפחות לבדוק, כי להבנתנו אתר הקמפינג דורש הליכה לא מועטה בעלייה מאיימת למדי.

הופעות ברלינאיות: Goat במועדון פוסטבאנהוף

Goat Live

Goat @ Postbahnhof am Ostbahnhof
Opening: Les Big Byrd
(הופעה מספטמבר 2014)

היה ערב מעניין ומלא בהפתעות.
הראשונה בהן הייתה ממש כשהגענו למועדון. הרחבה שמול הבמה הייתה ריקה לגמרי מלבד שני אנשים שעמדו בקרבת הבמה ודי ג'יי שתקלט על הבמה עם שני פטיפונים. התקרבנו כדי לתפוס לנו מקום ותוך כדי הליכה משהו בדי ג'יי נראה לי מוכר באופן חשוד. פאות הלחיים הלבנות, המראה שראיתי פעמים אינספור, בעיקר בתמונות ווידאו אבל גם בלייב. ועד שהגענו לטווח ראייה סביר, נמרח לי חיוך עצום ומופתע על הפרצוף. מי לא אחר מאשר אנטון ניוקאמב מתהילת The Brian Jonestown Massacre יתקלט לו פיסות פסיכדליה ואקספרימנטל לפני רחבה המלאה בארבעה אנשים בלבד! נהדר! באותו רגע מחיר הכרטיס הלא מופרז החזיר את ההשקעה. ניסיתי לא לנעוץ יותר מדי מבטים, אבל די ברור לי שניוקאמב הבין שאני מזהה אותו ולכן בקושי מצליח להוריד ממנו את העיניים שלי, וזה למרות שהאנשים שהתחילו לזלוג פנימה לא נראו שהם מזהים את ההתרחשות על הבמה. מה אומר, פשוט כיף שאחד המוזיקאים האגדיים והמוכשרים והאהובים עליי שחיים היום גר איתי באותה עיר.

פוסט של שונות: על פרויקט המימון של נועה בביוף // לקראת ההופעה של Psychic TV // שני בלוגים טריים

יש לי כמה דברים שונים שאני רוצה להעביר ושראויים לבמה רצינית יותר מעמוד הפייסבוק של הבלוג (הנודניק שבי מוסר: תעשו לייק!) אז קיבצתי אותם פה, אבל תדעו שכל אחד מהסעיפים שווה התעכבות.

נועה בביוף

הדבר הכי דחוף מבחינתי בפוסט הזה הוא פרויקט ההדסטארט של נועה בביוף למימון אלבומה השני Blue Bound. זה מה שכבר כתבתי עליו בפייסבוק:

לצערי לא יוצא לי יותר מדי לתמוך בפרויקטים מוזיקליים בהדסטארט. הסיבה היחידה לכך היא שפשוט אני לא נתקל בהרבה פרוייקטי מימון המונים מוזיקליים שמצליחים לסקרן אותי (וזו הנקודה העיקרית ודבר שחשוב שישתנה). אבל לפני שבועיים, כשנועה בביוף פרסמה את ההדסטארט שלה למימון אלבומה השני, הראש שלי היה בעננים וכ.א. נשלף מעצמו, בלי שבכלל שמתי לב לכך.
זה אלבום שאני מחכה לו כבר כמה שנים טובות ורוצה מאוד שהוא יצא משלב ההפקה ויעבור כבר לשלב ההאזנה והכתרת הכתרים. וכמו כל פרויקט מימון המונים, נועה צריכה עזרה כדי להביא את היצירה החדשה שלה לשלב הזה.

מה שמעתי?! – מהדורת פברואר 2015

שמעתי הרבה מאוד אלבומים בינואר, ולא מעט מהם אפילו שווים כתיבה, אבל עם קצב פרסום הפוסטים פה (תקופה קצת מעיקה וכו') אני לא רואה איך אצליח לממש את הצורך שלי להקדיש פוסט לכל אלבום כזה. אז במקום זאת, למה שלא אייסד פינה בה אני סתם מסכם באופן חודשי או אפילו דו-חודשי כמה מהדברים המעניינים ששמעתי? כפי שכתבתי פה בעבר, אני מנסה לעשות מעבר ולכתוב ביותר קלות ראש ולהשקיע יותר בכמות ופחות בטקסטים. אלבומים מהשנה הנוכחית לא יהיו פה, אלו ימתינו לפוסט משלהם. כן יהיו – 2014 ואחורה, אפילו עד שחר ההיסטוריה אם צריך.

(אגב, לייק לעמוד הפייסבוק כבר עשיתם? אז כדאי, כי גם שם הולכים דברים – בעיקר חדשות על אלבומים עתידיים שכדאי להתרגש עבורם, ולא מזמן גם ערכתי שבוע Panda Bear לכבוד אלבומו החדש. כך שיש גם שם תוכן מעניין).

אז ינואר בואכה פברואר, מה שמעתי?

cover

הופעות ברלינאיות: Califone במועדון ה- Berghain

Califne Live

Califone @ Berghain
(הופעה מנובמבר 2014).

נגיד היה לי מכשיר שיכול למדוד את מידת ההתרגשות שאדם מרגיש, אם הייתי נמדד באמצעותו לפני ההופעה של Califone, סביר בהחלט שהחוגה (נגיד שהייתה למכשיר חוגה, אוקיי?) הייתה נשברת בעוצמה.
Califone הם בקלות ובלי לחשוב פעמיים אחת הלהקות האהובות עליי ביותר, ואני מדבר על משהו כמו מקום מובטח בטופ 5 או אף יותר מצומצם מזה. העניין הוא שמעבר להתרגשות עצמה לקראת ההופעה, לא ידעתי למה לצפות. בחיים לא שמעתי משהו לגבי ההופעות של הלהקה, אני גם לא מכיר אף אחד שראה אותם בלייב. אבל לא היה פה באמת מקום ללבטים. אלה פאקינג Califone!!

באופן מפתיע מכמה שזה לא היה מפתיע, היינו בקהל לא יותר מ- 50 אנשים. ועד כמה שזה קצת מצער שזה כל הקהל שהלהקה הנפלאה הזו זכתה לו, באותו זמן זכיתי אני בהופעה מאוד אינטימית עם הלהקה אהובה.

סיכום אלבומי השנה 2014

לא רק שכבר הגיע לו חודש דצמבר (ואיך הוא באמת הגיע שוב כל כך מהר, 11 חודשים לא אמורים לעבור יותר לאט?!) וגם הוא כבר לקראת סיום. וכך הצטברה לה שנה שלמה של מוזיקה שצריך וראוי לסכם.

הרבה עבר לי באוזניים השנה ששייך ל- 2014. אפשר אפילו לומר שקצת הגזמתי ורדפתי אחר הכמות של האלבומים החדשים שאני יכול למצוא ולהביע עליהם דעה אישית (זה היה שכיח יותר ככל שדצמבר התקרב) בעיקר כדי שאוכל להנפיק סיכום שנה מגוון, מעניין ושיהיה בעל הטעם הייחודי של הבלוג. אבל זה בהחלט סיכום שאני שלם אתו ושמביא לי הרבה סיפוק. כך שהאמצעים היו בהחלט כשרים גם אם לא יחזרו על עצמם שנה הבאה.

הופעות ברלינאיות: Neutral Milk Hotel ב- Postbahnhof

Neutral Milk Hotel @Postbahnhof am Ostbahnhof
הופעה מה- 5 בספטמבר

באופן כללי ובלי רקע, אני בטוח שאנשים יכולים להבין כמה ציפיתי להופעה הזו. העניין הוא שכבר שמעתי את רוב הסטליסט בלייב כשהייתי בהופעת סולו של ג'ף מנגום לפני שנתיים. למעשה, מאז נבנה אצלי הצורך להיות נוכח בהופעה של הלהקה כולה ולשמוע ולראות את הביצועים של השירים כפי שהם אמורים להיות ברובם. כי כזה אני, תמיד אעדיף ביצוע של להקה על פני ביצוע סולו.
בסיכומה של ההופעה, זו הייתה החלטה נכונה עבורי וידעתי שאני מכיר את עצמי.

יצאתי עם שלושה רגעים גדולים שנחקקו לי בראש ובלב והתבלטו מעל כל ההופעה. שלושה רגעים שהם שלושת השירים האהובים עליי ביותר של הלהקה, שלושה. ביצועים מושלמים.