Neutral Milk Hotel @Postbahnhof am Ostbahnhof
הופעה מה- 5 בספטמבר
באופן כללי ובלי רקע, אני בטוח שאנשים יכולים להבין כמה ציפיתי להופעה הזו. העניין הוא שכבר שמעתי את רוב הסטליסט בלייב כשהייתי בהופעת סולו של ג'ף מנגום לפני שנתיים. למעשה, מאז נבנה אצלי הצורך להיות נוכח בהופעה של הלהקה כולה ולשמוע ולראות את הביצועים של השירים כפי שהם אמורים להיות ברובם. כי כזה אני, תמיד אעדיף ביצוע של להקה על פני ביצוע סולו.
בסיכומה של ההופעה, זו הייתה החלטה נכונה עבורי וידעתי שאני מכיר את עצמי.
יצאתי עם שלושה רגעים גדולים שנחקקו לי בראש ובלב והתבלטו מעל כל ההופעה. שלושה רגעים שהם שלושת השירים האהובים עליי ביותר של הלהקה, שלושה. ביצועים מושלמים.
אני מניח ששני שליש מהרגעים האלו יהיו קלים לניחוש – In the Aeroplane over the Sea וכמובן Oh Comely. אבל מעל שניהם נמצאת היצירה הכי אהובה עליי של ניוטרל מילק הוטל, אחת שלא בוצעה במופע הסולו של מנגום, וזו גם היצירה (למזלי ושמחתי הגדולה) שקיבלה ביצוע בימתי מרהיב – The Fool. כן. למרות שמעורבותו של מנגום ביצירה זו הוא מינימלי, היא עדיין האהובה עליי (וזה חלילה לא מוריד מגדולתם הרבה של השירים האחרים באלבום ההוא). אני יכול להשתפך הרבה על הביצוע הזה – בראש וראשונה, כמה הוא נשאר נאמן למקור אבל הוסיף עליו את הנדבך שבלראות איך הקסם הזה באמת מתרחש, באיזו עוצמה וענווה לקחו כלי הנשיפה את התפקידים הראשיים שלהם, כמה יפה היה לראות את ג'ף מנגום נעלם אל בין הצללים כשסיים לבצע את Two Headed Boy כדי לתת לחברי הלהקה שלו לעשות את שלהם.
מזל שהיו את שלושת הביצועים האלה, כי אילולא הם היה סיכוי לא רע שהייתי יוצא עם רגשות שליליים מההופעה. באופן מוזר ביותר, הלהקה דווקא לא הצליחה לתפקד בצורה יפה יחדיו לפחות בחלק מהשירים. משהו בסנכרון בין הנגנים לא עבד, במיוחד עם המתופף שבכל השירים הלואו-פיי-פולק-פאנק-יים הניוטרל מילק הוטל-יים האלה התפרע הרבה יותר מדי ועלה לגמרי על הקול והגיטרה של מנגום עד שבקושי שומעים את האחרון. ומה נשאר מהשירים של ניוטרל מילק הוטל בלי הקול והגיטרה של מנגום? ממש לא הרבה. וכפי שאנחנו יודעים טוב מאוד, רבים מהשירים של הלהקה הם בהחלט מהסגנון המאוד ספציפי הזה. מתופף ארור (שדווקא בשירים השקטים ביותר נתן עבודה טובה מאוד, יצאתי מבולבל מכל העניין) אז היה העניין הגדול הזה שהעיב ממש על ההופעה.
והיה גם העניין שמחוץ לאלבום המופתי ההוא הלהקה יצרה שירים מאוד בינוניים, אבל כדי שההופעה תהיה מעבר ל- 45 דקות של האלבום ההוא הם חייבים לשבץ גם את השירים האחרים. והם ברובם בינוניים ממש גם בהופעה.
אז לא, זו לא הופעת החלומות שקיוויתי לה (ממניעים שהם הרבה יותר סנטימנטליים מאשר רציונליים), ולמרות הצדדים השליליים של ההופעה, אני כן מרגיש שיצאתי ממנה עם משהו גדול מאוד.
(זה אולי יפתיע כמה קוראים, אבל התמונה בראש הפוסט לא שלי ולא מהמופע הנ"ל [כנראה] פשוט כי מנגום, כמו בכל הופעה שלו, ביקש לא לצלם והרוב המוחלט של הקהל קיבל את הבקשה בציות מופתי).
לא נראה לי הוגן להגיד שכל השירים באלבום הראשון של NMH בינוניים
נראה לי יותר שאתה מבקר בינוני
זו בהחלט אופציה שאני לוקח בחשבון.
תקשיב ל
Leave me Alone
Song Against Sex
Naomi