כפי שכבר כתבתי בסיכום השנה של הבלוג, למרות האהבה הגדולה שלי לחג הסיכומים השנתי (שיש האומרים שבשפות עתיקות קוראים אותו דצמבר) מצאתי עצמי די מאוכזב בינתיים מהסיכומים הגדולים שמתפרסמים במקומות היותר מפורסמים (החשודים המידיים: סטריאוגם [שביומיום אני ממש אוהב אותם], פיצ'פורק, NME, NPR).

למרות שזה משהו שחשוב לי כל שנה, הפעם אני מרגיש שיותר דחוף לי לשים פוקוס על הסיכומים הקטנים והאישיים יותר. באופן טבעי כשמדובר בבלוגים קל לי יותר להגיע לאלו בעברית (אבל גם יותר חשוב לי להביא את אלו לקידמת הבמה, כך שהכל בסדר) מאשר לחו"ליים, לכן הישראלים (ובכנות, אנשים שאני מכיר אבל גם אוהב את הטעם שלהם) תופסים מקום רב יותר. אבל עדיין אני כן מביא פה סיכומים באנגלית שאהבתי, לא משנה אם הם מבלוגים, מגזינים או מפלטפורמות אחרות, העיקר מבחינתי זה למצוא רשימות ייחודיו שאומרות הרבה על הטעם של מי שהרכיב אותן וכן גם שמתחברות לטעם המוזיקלי שלי.

הבהרה: אין שום חשיבות לסדר של הסיכומים שאני מציין פה. באמת ובכנות.

[בגלל שחג סיכומי השנה ממשיך לכל אורך החודש צפויים להתפרסם עוד רשימות, ובתקווה גם יהיו מעניינות. אני מתכוון לעדכן את הפוסט עם כל סיכום שווה שאני מוצא, אז אתן/ם מוזמנות/ים לחזור או לרפרש בלי הפסקה, איך שבא לכן/ם]

בעברית

טאפאס וטאפאס – זהו, נמרוד פרסם את פוסט הסיכום השנתי שלו אז אני יכול סוף סוף להירגע ולסיים כבר את השנה הזו. הטעם שלו ממש דומה לשלי (ובכן, בכל זאת מגיע לו קרדיט רב על עיצוב הטעם המוזיקלי שלי לאורך השנים) מה שהופך את הרשימה הזו שמכילה 19 אלבומים (ואכזבת השנה אחת) לחופפת למדי עם הסיכום שלי, ואפילו תרמתי לפחות אלבום אחד לרשימה. אז עבורי לפחות אין הרבה הפתעות, חוץ מאחת שלא שמעתי עליה בכלל ואני ממש חייב לבדוק, כי אם נמרוד ממליץ אני מקשיב. תמיד כיף לי לקרוא את המילים והתובנות שתמיד מטובלות בהומור המושחז של נמרוד. הלוואי שהבלוג היה חוזר לתפוקה רבה יותר כמו לפני שנים, אבל אני בהחלט מסתפק בכל מה שאני רק יכול לקבל.

מאשין מיוזיק – סיכום השנה המתחכם הקבוע של רון בן טובים – האוטוריטה הכי גדולה שאני מכיר בעברית למטאל ומי שאחראי ב-99 האחוזים להתנסות שלי בשנתיים האחרונות עם הז׳אנר שבעבר היה ממש מוקצה מבחינתי. כרגיל רון מפרט על אלבומי השנה שלו בצורה האופיינית לו כל כך. מודע לעצמו, מבדר ומרגיז אבל עם הרבה חן ועוצמות שכנוע מרשימות. הבנאדם יודע לכתוב וכשזה מתחבר לנושאים שברגיל אני פחות נמשך אליהם – אני לפתע מוצא עצמי עושה (/שומע) דברים שלא דמיינתי שאפילו אעז לאסוף אותם לאחר מעשה עם שקית ניילון ביד ואצבעות על האף. אבל עם רון זה איכשהו עובד ולרוב גם מתגמל.

מוזיקה להתעכב עליה – אחת הרשימות הכי פחות טריוויאליות שנתקלתי בהן היא זו של דויד שפיר. 21 אלבומים ב- 17 מקומות שבעיקר פונים אל הג׳אז החופשי, הפולק-הבלוזי והרבה דברים שלוקחים כיוונים יותר אינסטרומנטליים ומאתגרים. אין הרבה רשימות דומות (בעברית ובכלל) אז אני ממש מברך על הסיכום של דויד.

גיל מטוס – הרשימה האישית של גיל שמשדר את תוכניתו המצוינת "מצב טיסה" ב- 88FM וגם מפרסם את רשימת האלבומים והשירים שאהב באתר של תחנת הרדיו. הרשימה מחולקת לשניים וללא דירוג. חלק א' – מכיל את החומרים הנגישים והנוחים לעיכול. חלק ב' – מכיל את מה שהוא מכנה כחומרים הפסיכואקטיביים.

אור בזויות – לרגל סוף השנה אורי זר אביב משדר ארבעה תוכניות סיכום שנה בתוכניתו "אור בזויות" ברדיו הבינתחומי. כל אחד מהסיכומים מתרכז בסגנון אחר ולאחר שידור התוכניות הוא מפרסם טורים עם מלל בבלוג שלו. אני כבר שנים רבות ממש אוהב את הטעם של אורי ואני לא רואה עדיין סיבה לשנות את דרכי.
הסיכומים: היפ הופ וסול; אינדי-פופ, אלקטרוני ומוזרויות; השירים השקטים; הרוק, גראז', פסיכדליה ומטאל.

שביל בצד – הטור של ניר גורלי בוואלה. ניר בחר חמישה אלבומים, שלושה מהם אמנם שאני מכיר היטב ולא הכנסתי לסיכום שלי מפאת היותם ממש מאכזבים עבורי, אבל את שני האלבומים האחרים (Balthazar ו- The Vasts) אני לא מכיר כלל ומהדגימות המצורפות זה נשמע לי ממש טוב וראוי השלמה. הלוואי רק שהייתה רשימה ארוכה יותר מ- 5 אלבומים כי אני יודע שלניר יש טעם מעניין. ניר גם העלה את שידור סיכום השנה בתוכנית שלו באג 2000 ב- 88FM.

המאזין – הרבה סיכומים התפרסמו בבלוג הותיק של עידו שחם. עידו הביא הרבה מוזיקאים ישראלים שפירטו על האלבומים האהובים עליהם לשנת 2015. כדאי מאוד לבדוק את הפוסטים האלה שהם רבים מכדי לקשר לכל אחד. אני מצאתי הכי הרבה עניין דווקא ברשימת 20 אלבומי המטאל הטובים שכתב איתי שומרי. ז׳אנר שאני כבר שנתיים עושה בו צעדים ראשונים. איתי כותב היטב ומעניין ועושה לי הרבה חשק (למרות שדי השתעממתי מהמקום הראשון שלו, שאני מכיר מבעוד מועד). יש גם את הסיכום הראשי של עידו עצמו, 20 האלבומים הגדולים של השנה, רשימה מאוד רוקית ומיוזעת, לא שציפיתי למשהו אחר מהמאזין.

לקרוע מיתר – בלוג שחדש לי לגמרי והכרתי רק כי דני כתב לי בתגובות (ממש כאן למטה!) והכיתי את עצמי קצת על שלא הכרתי את הבלוג לפני כן למרות שחשוב לי להיות מעודכן בנושא הבלוגספירה המוזיקלית בעברית. דני העלה שני פוסטים המסכמים את 20 אלבומי השנה שלו. בחירות מעניינות והרבה אלבומים מפתיעים שלא הכרתי וכתיבה טובה. חלק א׳ (מקומות 20-11), חלק ב׳ (מקומות 10-1).

עונג שבת – טוב, אולי זה לא הכי פייר. הרשימה של גיאחה הזו כוללת רק 10 אלבומים ו- 6 מהם נמצאים גם אצלי, אז ברור שתהיה לי חיבה רבה לבחירות האלו. חוץ מזה יש גם אלבום אחד שחיבבתי (SEXWITCH, אבל הקונספט הרבה יותר מעניין מהביצוע לדעתי) ועוד אלבום שאפילו לא נשמע לי מוכר (Sampa). גיאחה פשוט כותב יפה תמיד, והפעם על הרבה אלבומים שאני כבר אוהב, אז למה לא.
אגב, שימו לב שבעונג התפרסמו עוד רשימות של אושיות ישראליות נוספות. אני מאוד אהבתי את הבחירות של ליה שפיגל, שהפתיעה עם בחירה מאוד לא קונבנציונלית לאלבום השנה שלה, אלבום שרציתי מאוד לאהוב אבל מצאתי מתיש וללא נקודות לחיבור. כדאי לבדוק גם את הרשימות האחרות.

קולומבוס – בכנות, אין לי הרבה חיבה למגזיני מוזיקה מרובי כותבים. ברוב הפעמים התוכן הלא ממוקד מצליח לפספס אותי ולהשאיר אותי אדיש. עם קולומבוס זה כבר עניין אחר לגמרי. אני עוקב אחרי המגזין ממש מתחילת דרכו ומאוד נהנה מהתוכן המגוון והכיוונים התדיר משתנים שלהם. בקיצור, מגזין המוזיקה המועדף עליי בעברית. הם הוציאו שני פוסטי סיכום שנה מושקעים: הראשון, שירי ואלבומי השנה של צוות הכותבים המעולה; והשני, אלבומי השנה של הקפטן. תמיד מעניין וגם הצליחו להפתיע אותי פה ושם.

Ten to Butter Blood Voodoo – סיכום מופלא לגמרי של אורי דביר. למעשה זו רשימת האנדרגראונד האולטימטיבית לשנה זו. אישית אני לא מכיר לפחות חצי מהאלבומים פה, ומהחצי שאני כן מכיר זה הרבה בזכות אורי והמעקב הזהיר שלי אחרי ההמלצות בעמוד הפייסבוק של הבלוג (מומלץ לעקוב). בחיי שזו רשימה שאני עוד מתכוון לחקור לעומק עוד שבועות רבים. הרבה פסיכדליה, גאראז', פולק, Pאנק ואקספרימנטל. יש מצב שזו הרשימה שאני הכי אוהב השנה אחרי זו של הרמוניה דרומית.

הרמוניה דרומית – אני מתנצל מראש בפני כל הסיכומים אי שם, אבל הפוסט השנתי של תומר הוא בכנות הרשימה שאני הכי מחכה לה והכי נהנה ממנה כל שנה. זה פחות בגלל שאני באמת אוהב את הטעם של תומר במוזיקה והוא תמיד מוצא אינספור אלבומים שלא ידעתי אפילו על קיומם, אלא שזה פשוט פוסט מושקע ברמה שאני אוהב עם מבחר נאה של 50 אלבומים (רק 5 מהם חופפים עם הרשימה שלי), יש תוכן מוצלח והקורא תמיד מבין למה האלבומים שבטופ נמצאים שם.

himandshe – הפוסט השנתי של חן. 10 אלבומים שהם הדי אן איי הייחודי שלה. למרות שיש בחירות צפויות למי שמכיר כבר את חן, תמיד יש כמה הפתעות קטנות, וכך גם הפעם (במיוחד מקומות 10,9,1). כתוב היטב ומלא בחוש ההומור האופייני של חן ופשוט תענוג לקרוא.

Growing Backwards – רשימת האלבומים של גלי היא בקלות אחת המועדפות עליי ביותר בכל שנה. הטעם של גלי קרוב למדי לזה שלי, על הצד הלרוב יותר אקספרמנטלי של הסקאלה. וגם פה יש הרבה אלבומים שלא הכרתי, אלבומים שנמצאים גם ברשימה שלי, וכן גם אלבומים שפשוט לא אהבתי, אבל בטח מהווים הזדמנות לאחרים להכיר ואולי גם לאהוב, לעומתי.

הבלוג הסנטימנטלי – רשימת הסיכום של אלפרד שמתרכזת רק בשירי אינדי פופ. לרוב אני לא מתעניין בסיכומי שנה ממוקדי שירים (להבדיל מאלבומים), אבל אני פשוט אוהב את הטעם של אלפרד, וזו רשימה מהנה לקריאה (והאזנה!) וממש לא טריוויאלית למרות ההתמקדות הלכאורה צפויה.

הלא קריטי – רשימת הסיכום של שי ליברובסקי א.ק.א דיגיטל_מי. רשימה מאוד אישית שמציגה את עשרת השירים האהובים עליו מהשנה האחרונה ומתרכזת בהיפ הופ מהצד היותר אקספרמנטלי. שי תמיד מצליח לחשוף אותי לאספקטים של היפ הופ שלא הכרתי לפני כן, ובכלל של מוזיקה (לצורך העניין אציין שדרך הבלוג שלו הכרתי בעבר את פועלו המרהיב של David Axelrod, לא דבר של מה בכך).

בחו"לית

The Needle Drop – אנתוני פאנטנו הוא בקלות מבקר המוזיקה הכי מעניין ביוטיוב. אני עוקב אחריו כבר חמש שנים וכל שנה אני מגלה בזכותו לא מעט מוזיקה מעניינת. בשנים האחרונות הטעם המוזיקלי שלו מתקדם יותר לכיוון שפחות מסעירים אותי כמו היפ הופ ומטאל, אבל הוא עדיין מבקר ומעלה לתודעה מוזיקה מכל קצוות הספקטרום המוזיקלי. כבכל שנה, הוא מעלה שלל סיכומים: 50 האלבומים הטובים, 15 האיפיז, 50 הסינגלים והתוספת החדשה לשנה זו – 10 האלבומים הגרועים! (סוג רשימה שכל שנה בא לי לכתוב ואני תוהה איך זה בכלל יתקבל).

A Closer Listen – רשימת מעניינת שמתמקדת בפוסט-רוק וגם קצת רוק ושמספקת לי את הגירוד הנחוץ כל כך ככל שזה נוגע להילייטים פוסט-רוקיים מהשנה האחרונה (למרות שיש לציין שאני מכיר כבר לא מעט אלבומים מהרשימה).

Dayz of Purple and Orange – בלוג מוזיקה פסיכדלית עם רשימה צנועה של עשרה אלבומים (מה שמזכה את הרשימה בהרבה נקודות, גם מהצד של הבלוג האישי וגם על ההתמקדות בפסיכדליה!). הכרתי מהרשימה רק את האלבום של The Myrrors שנמצא גם אצלי. בינתיים שמעתי רק את המקום הראשון שלו, אני לא יודע אם אני מצליח ממש להתחבר למוזיקה אבל האלבום הזה הוא חוויה לא נורמלית, פסיכוטית לגמרי (דבר שאפשר לנחש כבר מהשם של הלהקה ומהעטיפה). משהו שלא שמעתי כמותו אי פעם נראה לי וזה ממש מעניין. אין ספק שאבדוק גם את שאר האלבומים ברשימה הזו.

Norman Records – רשימה מאוד מוצלחת, אמנם בחירה של צוות הלייבל, אבל הרבה פחות פופוליסטי מאשר הרשימות הגדולות של מגזיני המוזיקה ששעממו אותי השנה. הרבה פה מופיעים גם ברשימה שלי, ואמנם יש גם אלבומים שלא אהבתי, אבל הם לא רבים ובעיקר יש פה דברים שלא הכרתי, רבים מהם בטופ 20 שלהם מה שהופך אותי לממש סקרן לבדוק אותם. כבר לקחתי לבדיקה את Helen, The Declining Winter ו- Drape ואני עוד מתכוון לחזור הרבה לרשימה הזו.

Paste Magazine – אמנם רשימה של מגזין גדול, אבל באמת יופי של רשימה. מינימום פופוליזם והרבה בחירות בלתי טריוויאליות ולא צפויות. לא מעט אלבומים חופפים, ואפילו 4 ספציפיים בעשרים הגדולים שלהם שממוקמים כמעט בדיוק באותם מקומות גם אצלי. לא משהו חשוב, אבל ממש מדליק אותי. רוב האלבומים הכי מעניינים לדעתי נמצאים בכלל במקומות 20-50 ודווקא חלק גדול מהעשרים הגדולים הרבה פחות מעניינים. בכל מקרה, באמת מוצלח.

The Quietus – בשנים האחרונות הרשימה שלהם הייתה רשימת המגזין הכי מעניינת שנתקלתי בה, שנה אחרי שנה. הפעם אני מרגיש שמשהו שתפספס וקשה לי להסביר מה בדיוק. כרגיל זו רשימה עצומה של מאה אלבומים שנוטה הרבה יותר לניסיוני ולנידח אבל גם לא חוששים להכניס אלבומים מוכרים ואף מיינסטרימיים. יש ברשימה רק 4 אלבומים שחופפים עם הרשימה שלי, שלושה מהם בחצי הנמוך של הרשימה. יש כמה וכמה אלבומים שממש לא אהבתי וכן נכנסו, כך שאני מרגיש שאני ו- Quietus מדברים השנה בשתי שפות שונות למדי, מה שפחות עושה לי חשק לבדוק את האלבומים (הרבים מאוד) שאני לא מכיר. עדיין, רשימה מעניינת לעבור עליה.

מיקסים ושידורי רדיו (ללא טקסטים)

ענבר שפס – מיקס בטעם טוב מאוד שנותן עדיפות לניסיוני שהוא גם כיפי. טעם שאני מאוד מתחבר אליו.

רשם קול – תוכנית הסיכום בת 4 החלקים של אמיר אשר המעולה ששודרה ברדיו הבינתחומי. בחירת השירים אקלקטית וקלילה ומערבת הרבה ישראלי עם החו"לי. אפשר למצוא את כל ארבעת החלקים ורשימת השירים ששודרו בתחתית הפוסט המצורף.

טאפאס וטאפאס (אצל המאזין) –  התארחות של נמרוד מהבלוג טאפאס וטאפאס אצל עידו שחם בתוכניתו "המאזין" שברדיו הבינתחומי.