עכשיו שהסתיים ושוחרר לו לחופשי סיכום השנה 2017 של הבלוג אני פנוי לעסוק בדבר החשוב לא פחות שנעשה כבר מסורת של הבלוג – אצירתם של סיכומים מצוינים של אחרים!
זה נראה שאנחנו נמצאים בשנים די מוזרות מבחינת סיכומי שנה. מגזיני המוזיקה, הגדולים והזוטרים, המיינסטרימיים ואפילו הלכאורה אינדי, כולם מנסים לקלוע לאיזשהו קונצנזוס וככה בוחרים את אלבומי השנה שלהם רק מתוך מאגר קטנטן של האלבומים המדוברים והפופולריים ביותר של השנה. וזה משעמם. ממש.
כיום הרשימות האלה חסרי כל אופי שיבדיל אותן בין אחת לשניה. ולכן היום יותר חשוב ויותר מעניין להפנות את המבט אל הרשימות האישיות, של הבלוגים שמחפשים עמוק יותר אחר אלבומים אחרים שיתפסו את תשומת ליבם ועל הדרך לחשוף מוזיקאים חדשים לאיזשהו קהל.
יחד עם זאת, זו תקופה ארוכה שקרנם של הבלוגים די נעלם ונכחד לאיטו. למרות המרדף הבלתי פוסק שלי אחר מוזיקה חדשה, אני גם מיושן מהרבה בחינות אחרות ובלוגספירת המוזיקה ובייחוד זו שבעברית חשובה לי מאוד כי היא זו שעיצבה את טעמי המוזיקלי וממנה צמחתי. זו פעם שלישית ברציפות שאני מעוניין להחזיר משהו לבלוגים הנהדרים בעברית שלמרות הכל עדיין עומדים ומתפקדים ומספקים שנה אחרי שנה רשימה אישית וייחודית של האלבומים שהעשירו אותם בשנה האחרונה. הפוסט הזה הוא ספוטלייט על הרשימות האלן כדי לתת עוד חשיפה ולכוון עוד קהל קוראים שגם רוצה לגלות מוזיקה אחרת.
באופן טבעי רבים מהסיכומים העבריים שאפרסם פה הם של אנשים שאני מכירים, אבל זה בעיקר כי אני אוהב את הטעם שלהם ומוזיקה היא למעשה הגורם שחיבר בינינו. עדיין ישנה סבירות שאני לא מכיר את כולם ופספסתי רשימות כלשהן, אז בבקשה הפנו את תשומת לבי אליהן ואשמח לפרסם אותן (כל עוד הן אכן מתאימות).
ככל שזה נוגע לסיכומים לועזיים, אני קצת יותר בררן וכולל רק את הרשימות שהצליחו לסקרן אותי.
[שימו לב – אין שום חשיבות לסדר הסיכומים. זהו סדר כרונולוגי מהסיכומים שפורסמו אחרונים לסיכומים הראשונים]
בעברית
No Words/No Thoughts – הסיכום השנתי בבלוג של משה, שהוא בקלות בטופ של הסיכומים שאני הכי מחכה להם. למשה ולי תמיד היה טעם מוזיקלי די חופף ובהחלט אפשר לראות הקבלות בין הסיכומים שלנו. כך שתמיד מרגש ומסקרן אותי לגלות את האלבומים שמשה הכניס אצלו שאני לא הכרתי. יש לא מעט מציאות. כמה וכמה אלבומי מטאל וג׳אז, תחומים שאני חלש בהם שהסיכום הזה הוא תמיד ההזדמנות שלי להרחיב קצת אופקים, ויש גם אקספרימנטל, אמביאנט, (סוג-של)פופ ואפילו אינדי. וכמובן שגם אליס קולטריין פה, מאחר וגיליתי את האלבום שלה שאצלי הגיע למקום #3 רק בזכותו של משה. רשימה נפלאה של 50 אלבומים עם טקסט מלא על 20 הגדולים שבהם. בנוסף משה פרסם גם רשימה מדורגת מהנוראית לנפלאה של ההופעות שהוא תפס השנה (72 פאקינג הופעות) והשאיר אותי עם לסת שמוטה ולשון ירוקה מקנאה [ רשימת האלבומים | רשימת ההופעות ]
קוואמי – לשמחתי הרבה מלהכיל גם השנה ממשיכות להתפרסם הרשימות העשירות של אחד מנברני המוזיקה החדשה הגדולים ביותר שפועלים בעברית. וכרגיל עם הטעם האקלקטי והמופלא של קוואמי הרשימות שלו ברמה סופר גבוהה. ברשימת האלבומים שהתפרסמה כ- Note בפייסבוק (לא בלוג, אבל אני לוקח מקוואמי כל מה שאני רק יכול) למעלה מ- 60 אלבומים, לא מעט חופפים את הסיכום של הבלוג ועוד המונים שלא הכרתי או שפספסתי. מעורר תאבון! ויש גם את רשימת 70 שירי השנה של קוואמי שהתפרסמה בעונג שבת, ובצורה בלתי מוסברת או מתקבלת על הדעת, אין בכלל חפיפות בין שתי הרשימות! היינו, כמות בלתי נתפשת של מוזיקה חדשה ומומלצת על ידי אחד האנשים הכי מעוררי השראה ואהבה למוזיקה בנמצא [ רשימת אלבומי השנה | 70 שירי השנה ]
המאזין – מספר סיכומים פרסם הבלוג המשובח והפורה של עידו שחם. ראשון הוא הסיכום של 20 אלבומי השנה של עידו. בדרך כלל עידו הוא אדם של גיטרות רועשות, אבל הפעם נכנסו אלבומים שהם פחות על טהרת הגיטרות, כמו הטכנו של Kelly Lee Owens, הפופ והסינת׳ של St. Vincent ו- The Horrors, האינדי-פופ של Alvvays ועוד עם לא מעט בחירות פחות מוכרות ומאוד מסקרנות. אבל המנה העיקרית עבורי הייתה פוסט סיכום האינדי של ענבר שפס ונמרוד ספיר (מהבלוג האגדי שכבר לא מתפקד, טאפאס וטאפאס). רשימה לא מדרוגת שבה השניים בוחרים וכותבים בקצרה על אלבומי השנה שלהם. מגוון אלבומים מוכרים ולא מוכרים כאחד. שמתי עין במיוחד על Oak House מהבחירות של נמרוד, שתמיד מצליח להכיר לי אלבומי אינדי רוק ייחודיים שמעולם לא שמעתי עליהם. כמו כן, התפרסמו ואפשר למצוא בבלוג גם את סיכום הטכנו ואת סיכום ההיפ הופ [ הסיכום של עידו | סיכום האינדי ]
דניאל ליסנר – פוסט הסיכום של דניאל שמשדר את התוכנית ״הקוצב״ ברדיו הבינתחומי וכך גם הפוסט שלו התפרסם בבלוג של התחנה. דניאל בחר 24 אלבומים ללא דירוג והצליח לשמח אותי מאוד עם ספוט נוסף שגם הוא שם על האלבום של Flotation Toy Warning הכבירים והלא ידועים מספיק. הוא גם הכניס את האלבומים החביבים עד מאוד של Foxygen ושל Perfume Genius שכמעט נכנסו אצלי, ויש עוד מספיק אלבומים שזרים לי לחלוטין וגם מספר אלבומים ישראליים. יצא מוצלח ביותר!
קולומבוס – כנראה מגזין המוזיקה העברי היחיד ששנה אחרי שנה ממשיך להביא תוצרת מצוינת באופן תדיר ומרשים, וזה כמובן כולל גם את דצמבר. כרגיל קולומבוס חוגגים את סוף השנה ומשקיעים עם מספר פוסטים שונים. אחד המאגד מספר חד ספרתי של אלבומי השנה של כל אחת ואחד מבין צוות הכותבים. זה יוצא הרבה אלבומים, מוכרים יותר וגם הרבה פחות (שמעניינים אותי הרבה יותר כמובן). ישנו גם פוסט המאגד את שירי השנה של הצוות, ופוסט קצרצר לסיכום המוזיקה האפריקאית(!) של עומר אסייס ורשימת הופעות השנה [ אלבומי השנה | שירי השנה | הסיכום האפריקאי | הופעות השנה ]
Ten to Butter Blood Voodoo – פוסט עצום, כביר ומשוקע במיוחד של אורי דביר שמביא זו הפעם השישית את הסיכום הייחודי של הבלוג שלו. אין ממש דירוג, אבל יש שני אלבומי שנה ויש גם חלק גדול של ההוצאות המחודשות. פחות פסיכדליה מבעבר, ויותר פאנק והארדקור, טינופת ואקספרימנטל, איזוטרי וגאראז׳ ואפילו כמה ישראלים. מלא דברים משוגעים. פשוט מגוון עצום. ישנה גם כתיבה משובחת ומרתקת עם המון פרטי מידע וסיפורים קטנים על המוזיקאים.
מוזיקה להתעכב עליה – הסיכום המסורתי של הבלוג של דוד שפיר, רק 14 אלבומים, אבל עם חתיכת מגוון מדהים! הסיכום הכי בינלאומי וייחודי שאני מכיר. מוזיקאים מאיתיופיה, ניוז זילנד, רואנדה, סהרה, ארה״ב, אלג׳יר, ותוניס. ג׳אז, פולק, מוזיקה אינדונזית, ניו אייג׳ (אליס!), אקספרימנטל, פסיכדליה, ועוד. חתיכת עושר מהמם והרבה דברים בשבילי לבדוק ולהשלים.
גיל מטוס – כמו שנה שעברה, גם הפעם מדובר ויזואלית בסיכום הכי יפה בסביבה. כל כך נוח לקריאה והתעמקות. רשימה בלתי מדורגת של 40 אלבומים המחולקים לשתי קטגוריות כיאה לשתי השעות של תוכנית הרדיו ״מצב טיסה״ שגיל מתחזק בתחנת הרדיו כאן 88. השעה הראשונה – עם אלבומי הפולק והאמריקנה. השעה השנייה – עם האלבומים המעופפים, פסיכדליה, פרוג, ג׳אז ועוד. גיל פרסם גם פוסט נלווה של ההוצאות המחודשות שיצאו השנה, כמו ההוצאות המעניינות ושוות האזכור של טים באקלי, גרייטפול דד, ברט יאנש ובראש הרשימה אלבום המופת של אליס קולטריין [ אלבומי השנה | ההוצאות המחודשות ]
הרמוניה דרומית – הסיכום השנתי הענק והסופר מושקע של תומר עם הרשימה הגדולה ביותר של הבלוג שלו עד כה ב- 8 שנים של סיכומים גדושים. רשימה ארוכה ומשובחת שכרגיל מושכת לכיוונים של רוק דרומי, אלט-קאנטרי, פולק, אמריקנה ורונקנרול. אני מאוד סובייקטיבי, אבל זו לגמרי הרשימה שאני הכי מחכה לה כל שנה, ולא רק בגלל הקרבה שלי לתומר אלא גם זו רשימה נישתית של טעם מאוד מובחן שסוחב היסטוריה של שנים ארוכות. וכן, תומר למרות שהוא מפרסם הרבה פוסטים לאורך השנה ומתחזק תוכנית רדיו שבועית, תמיד מצליח להשאיר בשרבולו הפתעות שהוא חושף רק ברשימה עצמה וזה תמיד מלהיב אותי לגמרי. כמו כל שנה לאחרונה, לפוסט הראשי מתלווה גם פוסט נלווה של ההוצאות המיוחדות [ אלבומי השנה | ההוצאות המיוחדות ]
himandshe – הסיכום השני שאני הכי מחכה לו בדצמבר ולמזלי הוא גם תמיד זה שמגיע ראשון בתחילת דצמבר. גם חן הביאה פה את הסיכום הגדול ביותר שלה עד כה (אם אינני טועה) ואמנם הוא חולק המון במשותף עם הרשימה של הרמוניה דרומית עם המשיכה לכיווני האמריקנה על סוגיה, אבל בסופו של דבר שתי הרשימות הנ״ל חולקות רק כ- 4 אלבומים משותפים, כך שיש הרבה גיוון והרבה עושר וטקסטים מקסימים מצידה של חן. ברשימה הזו נמצא אלבום אחד שאני נתתי לחן, אלבום אחד שחן נתנה לי ואלבום שנה שהוא גם ההופעה שהתמזל מזלנו לחוות ביחד.
Growing Backwards – הסיכום של גלי ברשימה קצרה יותר יחסית לשני העליונים, אבל מפגן בחירות מפתיע כיאה לטעם האקלקטי של גלי מלווה בטקסטים קלילים. החל מג׳אז, דרך פולק, אלקטרוני, ועד לאמביאנט עם אלבום שנה שתפס אותי לא מוכן, כי איכשהו התפספס לי לגמרי האלבום הזה ועכשיו אני חייב להשלים אותו ברגע שאני מתאושש מהשנה הזו. וזו הסיבה למה אני כל כך אוהב ומצפה לסיכומי השנה האישיים האלה.
נטוש – שרון חוזר אחרי הרבה זמן עם רשימה מושקעת בבלוג שלו. הרשימות שלו בעבר לגמרי גיבשו את הטעם המוזיקלי שלי בזמנו (רשימת סיכום העשור שלו מ- 2009 היא מופתית ואני עדיין נזכר בה בערגה ומשלים ממנה אלבומים מפעם לפעם). גם הפעם רשימה גדולה, עשירה ומצוינת של אלבומים מוכרים לצד בחירות לא טריוויאליות, עם תמונות גדולות ויפות וטקסטים קטנים. שרון מסתפק בשורה אחת, אולי שתיים כדי להעביר את הבחירה שלו, ולרוב זה לגמרי מספיק. באמת שהתגעגעתי.
לקרוע מיתר – הבלוג של דני ברשימה אישית אך אקלקטית בת 30 אלבומים. הרבה אלבומים מוכרים אבל גם הרבה שייחודיים לסיכום השנה הזה ולא ראיתי בשום מקום אחר. כל אלבום מלווה בטקסט יפה שעושה חשק להאזין אפילו לאלבומים שלא אהבתי.
בלועזית
The Quietus – פעם המגזין האדג׳י הזה היה התנ״ך המוזיקלי שלי בכל תקופת סיכום שנה, אבל בשנתיים האחרונות נעשה לי כבר מעייף במקצת ובחירות שלא מדברות אליי בגדול. ועדיין סיכום עצום ואדיר של 100 אלבומים שונים שעל חלקם הגדול לא שמעתי. עבודה קשה לדלות פה את הדברים המתאימים ביותר לאוזנייך אבל בטוח יש מציאות. הפעם הם הוציאו גם רשימות נלוות עם ההוצאות המיוחדות (עם המקום הראשון המוצדק ביותר בהיסטוריה) ורשימת הפסיכדליה שממש סקרנה אותי והדליקה אותי על אלבומים שפספסתי או לא ידעתי על קיומם [ סיכום השנה הרשמי | ההוצאות המיוחדות | הפסיכדליה ]
Raven Sings the Blues – פעם ראשונה שאני נתקל באתר הזה, אבל הרשימה הגדולה והלא מדורגת שלהם מלאה באלבומים משובחים ומפתיעים. הטעם שלהם מאוד מדבר אליי עם בחירות שנעות סביב הפסיכדליה והאקספרמנטלי ומלוות בטקסט קצר ומספק. מהרשימות שאני הולך לחפור בהן בכיף עוד שבועות קדימה.
פינגבאק: מצב טיסה #67 בכאן 88 | עורך ומגיש: גיל מטוס