[התעדכן לאחרונה ב- 29/4/14]

לא תיארתי לעצמי שייקח יותר מחצי שנה מאז חזרתי מהטיול שלי באיסלנד ועד שאצליח לכתוב את סדרת הפוסטים שבניתי לעצמי בראש בזמן הטיול, אבל דברים קורים, החיים זזים והחשק לא תמיד שם. אני שמח לפחות שהצלחתי סוף סוף להיכנס לזה ושזה לא קרה מאוחר מדי.

אז להלן החלק הראשון בסדרת הפוסטים שלי על איסלנד. זהו הרגע בו הבלוג שלי הופך מבלוג מוזיקה בעיקרו לבלוג שהוא בחלקו הגדול טיולים ותיירות. לפחות לזמן מה (ואם תשאלו אותי, הייתי הופך אותו לכזה באופן קבוע, אבל תכנונים בצד כרגע כי הפסקה הקודמת אמורה להבהיר מה קורה כשמתכננים יותר מדי).

תדעו רק שהפוסט הנוכחי פתוח לעדכונים. בהמשך, בכל פעם שיתפרסם פוסט נוסף בסדרה, יתעדכן אליו כאן קישור. בנוסף אני מאמין שאזכר בדברים או שאנשים יבקשו שאפרט על נושאים כאלה ואחרים וישאלו שאלות שאני אחשוב שהן רלוונטיות כדי שיכללו בפוסט עצמו. אבל המידע המהותי מבחינתי נמצא כאן כבר ברגע זה.

הפוסטים הבאים בפרוייקט:

– רייקיאוויק
– מעגל הזהב
– חצי האי סנייפלסנס
– הפיורדים המערביים א' – מלא פאפינים
– הפיורדים המערביים ב' – טרק הורנסטרנדיר
– צפון איסלנד
– מזרח איסלנד + הפיורדים המזרחיים
– דרום איסלנד + טרק לאוגאווגורין ("הטרק המפורסם")

הקדמה

במשך שנים איסלנד נתפסה לי בראש בצורה מאוד קוסמית ופנטסטית. נראה לי שזה התחיל ברגע התחלתי להאזין לדיסקוגרפיה של Sigur Ros ויותר מאוחר כשראיתי את הדוקומנטרי שלהם Heima – סרט שמתעד את מסע ההופעות של הלהקה באיסלנד ורצוף צילומים עותקי נשימה של נופיה הייחודיים. אני בטוח שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתי באמירה זו כשהם חושבים על מקום שהם חולמים כבר שנים לבקר בו, בייחוד כשמהות המשיכה של המדינה היא הנופים שלה. באינטרנט רצות כמויות מדהימות של סירטוני ייח"צון איסלנדיים שמציגים את הארץ הזאת כגן עדן בתולי עם נופים מטריפים ומסחררים והדמיון שלי רק ניפח את הדימויים האלה עוד יותר עד לרמה שאף מציאות לא יכולה להשתוות אליה.

לומר שהטיול באיסלנד חשף את המדינה במערומיה יהיה מוגזם מדי, אבל הדימויים של איסלנד שהיו לי בראש לפני והטיול ואחרי הטיול הם שונים מאוד. איסלנד היא הרבה יותר יומיומית וארצית מכפי שרציתי להאמין. אבל זה כנראה טבעו של המוח האנושי – ניפוח הבלתי-מושג לכדי אידאל. כמובן שהמציאות הרבה יותר מורכבת ופחות חלומית וורדרדה עם עננים פלאפיים. טוב, אולי דווקא העננים הפלאפיים כן. מאוד. יש לי הרבה מה לכתוב על איסלנד, על החוויה שלי וגם כטיפים למטיילים עתידיים.

אני ואשתי טיילנו במשך כשבעה שבועות באיסלנד. בעיקר אוטובוסים ומעט טרמפים. הטיול שלנו היה על טהרת הקמפינג, טרקים וחסכון בהוצאות. רק שתקבלו מושג על אופן הטיול הנידון ולא תצפו לקרוא יותר מדי על אופנים אחרים לטיול באיסלנד מאחר ולא חוויתי אותם, אבל אני מאמין שבהחלט יש לי לא מעט המלצות שידברו לרוב המוחלט של האנשים.

שקיעת חצות באיסלנד

איסלנד היא ארץ שמלאה באפשרויות שונות ומרובות למטיילים מסוגים שונים. זה קצת מפתיע. ארץ מבודדת למדי, עם אוכלוסיה קטנה ותנאים לא ידידותיים במיוחד. עם זאת, באמת שלא חשוב איזה סוג של מטיילים אתם, כאלו שמבקשים טיול קצר ומרוכז עם אטרקציות מידיות ומרשימות או מטיילים איטיים שאין להם בעיה להרחיק ולבזבז זמן כדי להגיע לאטרקציות צנועות יותר העיקר שיהיו דלילות במטיילים. לאיסלנד יש מענה לשתי הקצוות ולכל מה שביניהן.

התכנון הוא כזה: בפוסט הנוכחי אפרט ככל יכולתי על נושאים מרכזיים שחשוב לדעת על איסלנד לפני ולקראת הטיול בה. הפוסטים הבאים (לכשיגיעו) יפרטו את הטיול האישי שלנו סביב האי ויכללו פירוט על מקומות שהיינו בהם, דברים שעשינו והמלצות שונות. אם יש דברים שמעניינים אתכם לדעת על איסלנד או שאתם חושבים ששכחתי אתם מוזמנים לכתוב בתגובות.

הבהרה: אני לא מתכוון להיות המודיעין הציבורי לכל מה שנוגע לאיסלנד. אני פתוח לשאלות ברמת הסביר, אבל אין לי היכולות לענות על כל שאלה אפשרית . פזורים ברשת כמות כמעט אינסופית של מקורות מידע בנוגע לאיסלנד, ואפילו רבים מהם בעברית (זה וזה, למשל הינם מקורות מעולים למידע רב ומגוון, כמו כן בפורום אירופה של למטייל יש מגוון אנשים עם מידע רב ביותר ששמחים לחלוק אותו ולענות על שאלות). אין לי הרצון לבזבז יותר מדי זמן כדי לענות על שאלות נקודתיות מדי וכאלו שלא נוגעות לגישת הטיול שלי. בבקשה שימו לב. בכל הנוגע להמלצות למקומות ובילויים כאלה ואחרים, מה שיבוא בפוסטים הבאים זה מה שיש לי, אני לא מתכוון להסתיר מידע ומה שאני חושב שראוי להיות מומלץ יופיע בשלב כלשהו בסדרת הפוסטים הזו. האישו היחידי פה הוא מתי הפוסטים האלה יגיע. אני מקווה שבהקדם אבל אני לא באמת יכול לומר. אודה על סבלנותכם.

מידע כללי

 איסלנד והאיסלנדים – האיסלנדים הם על פי רוב אנשים נהדרים, חמים, חברותיים ואדיבים. לא נראה שהמוני התיירים מפריעים להם במיוחד, תמיד שמחים לעזור, הרבה מאוד פעמים שמחים לתת טרמפים מאחר והם יודעים שלפעמים קשה להגיע למקומות מסויימים. הם נותני שירות מעולים שנדמה כי לרוב ירחיקו לעשות את האקסטרה מייל עבורך. בנוסף לכל זה רוב האוכלוסייה מדברת אנגלית (מצויינת!). חלק גדול מההנאה שלי מהטיול באיסלנד היה בזכות הפעמים האלה שיצא לנו ליצור איתם קשר. למשל, הטרמפ בן השעה עם האיסלנדית הצעירה והמתוקה שענתה בשמחה לכל שאלותינו והייתה כל כך חברותית אלינו. חשוב לזכור בנוגע לאיסלנדים שלמרות שהם אדיבים וחביבים למטיילים, בכל זאת בחודשי הקיץ מציפים את המדינה של כמיליון תיירים, שזה פי שלוש מכל אוכלוסיית האי. ההצפה הזו גורמת לכל המלונות וההוסטלים להיות מלאים לגמרי. זה אומר בעצם שתיירות פנים עבור האיסלנדים זה עסק בעייתי וקשה להם מאוד לטייל בארץ שלהם בעונה הנוחה ביותר וללון במלונות בזמן זה. כך שגם אם לא ממש רואים את זה, ישנו תסכול מסוים מצד המקומיים. בכל מקרה, הפתרון של האיסלנדים הוא שבמקום מלונות וכו' הם נופשים עם קראוונים באתרי קמפינג. זה לרוב יהיה בקבוצות גדולות, מן מפגשים משפחתיים שכאלה. זה כל כך נפוץ עד שייתכן שגם באתרי קמפינג נידחים שתחשבו שיהיו שוממים תתקלו בהמוני איסלנדים עם הרבה קראוונים. איסלנד היא מדינה בטוחה ביותר. פשיעה היא מושג כמעט ולא מוכר. מחוץ לערים אנשים לא ממש נועלים את המכוניות שלהם ואני מנחש שכך גם עם דלתות ביתם. תמיד חשוב לשמור על הציוד האישי והכסף שלכם, אבל באיסלנד אפשר להיות פחות היסטריים בנושא.

שפה – איסלנדית היא שפה מוזרה. המקומיים מאוד גאים בשפה שלהם משום שהיא מנותקת למדי מהשפות הלטיניות וכיום מהווה סמל לייחוד של העם האיסלנדי שאוהב לשמור על הייחודיות שלו ולהתנגד במידה לגלובליזציה (אין ולו סניף אחד של מקדונלדס באיסלנד!). זו שפת ויקינגים ששוברת כל לסת של כל תייר שמגיע למדינה. רק לנסות, לגמגם ולטעות באופן מוחלט בהגיית שמה של עיירה ממוצעת בפניי איסלנדי זה מתסכל ומביך. וזה כלום לעומת שמות הקרחונים שרק מלהסתכל על המילים הארוכות להחריד האלו מקפיא את הדם (לא מאמינים לי? בבקשה… Vatnajökulsþjóðgarður). אז בהחלט, מי שיכול להמציא ולשמר שפה כזו במשך מאות שנים, זכאי לחוש גאווה. עם זאת, האיסלנדים הם ממש לא טיפשים. הם יודעים שהשפה המופרכת שלהם משרתת כ- 300 אלף איש מבין כל אוכלוסיית העולם, לכן הם לומדים אנגלית בצורה יסודית וטובה ביותר. האנגלית שלהם מעולה והם שמחים להשתמש בה. אז אין צורך ללמוד כל מיני משפטי מפתח באיסלנדית. זה יכול להיות נחמד בשביל הכושר ואיסלנדים תמיד יעריכו יותר תיירים שינסו לדבר איתם טיפה איסלנדית, אבל מאוד לא הכרחי. ובכל זאת לא יהיה מנוס מהצורך בלהגות שמות של מקומות. לכן הטיפ היחידי שאני יכול להציע הוא לעבור קצת על אופן הגיית המילים. אני השתמשתי בסרטון הזה, והוא היה יעיל מאוד ועזר לי כשהיינו צריכים לשאול מקומיים שאלות לגבי מקומות.

מזג אויר – זו כנראה נקודת החולשה הגדולה ביותר של איסלנד. קודם כל, ברגע שיש שמש, איסלנד היא ללא ספק אחד המקומות היפים והמרשימים שראיתי בחיי. הצבעים משכרים ורוויים כל כך עד שרק להשאיר את העיניים פקוחות זו חוויה נפלאה. לעומת זאת כשמעונן… עדיין יפה, ומלא אווירה מיוחדת אבל פחות מרשים, באופן ניכר. אנחנו טיילנו בשיא העונה, בזמן הכי טוב והכי מומלץ לטיול, ועדיין מספר ימי השמש שהיו לנו היה פחות מרבע מהזמן הכולל. זה משהו שצריך לקחת בחשבון. ככל שזה נוגע למזג האויר, טיול באיסלנד זה רצף של הימורים בלתי פוסקים בצורת החלטות יומיומיות. מזג האויר באיסלנד מופרע לחלוטין – במשך היום מזג האויר עשוי להשתנות (ולרוב משתנה) בתכיפות שבה פוגשים כבשים בטבע, ז"א הרבה מאוד! לדוגמה צרוב לי בזיכרון יום ספציפי בו במשך כחצי יום הייתה רוטציה מושלמת בין גשם שוטף לסתם מעונן ורגוע, למעונן חלקית לשטוף שמש, ושוב עננים ושוב גשם ושוב שמש. ככה רוטציה בלתי פוסקת בכל השעות האלה. בהתנהלות היומיומית מתרגלים לכך מהר, אבל כשמגיעים לאתרי נוף מיוחדים ולפיורדים האדירים, השמש חיונית למדי ותמיד חבל כשהיא אינה. גם גשם כאמור הוא חלק בלתי נפרד מהטיול, אפילו באמצע הקיץ. ומבחינתי הגשם מפריע בעיקר בטרקים וטיולי יום, במיוחד אם לנים באוהל. חשוב להיות מוכנים מהבחינה הזו. כמו כן, ערפל. לא יותר מדי, אבל יצא לנו לוותר על מקומות ספציפיים שמאוד רצינו לראות בגלל שחצי יום היה ערפל נמוך ואז זה סתם חבל. אין כל כך מה לעשות במצבים כאלה חוץ מלהביא אותם בחשבון. ולהביא איתכם גם מזל אם אפשר, והרבה.

Judgemental Icelandic Sheeps

כסף – איסלנד, כמו כל הארצות הנורדיות, היא לא מקום זול לטייל בו. נכון ליולי אוגוסט 2013, מצאתי שבגדול המחירים באיסלנד היו דומים למדי לאלו בישראל, בשקלול הכללי והסופי. המחירים בסופרמרקטים ממש דומים; התחבורה הציבורית הבינעירונית יקרה, אבל יש תוכניות משתלמות; לינה בהוסטלים – יקר; לינה בקמפינג – זול עד חינמי; כניסה לשמורות טבע וכל האטרקציות הגדולות שאינן בבעלות פרטית – חינם לגמרי! מסעדות – יקר למדי, אבל זול יותר מבישראל. בגלל האופי שלנו והדרך בה בחרנו לטייל, יצא לנו טיול ארוך של כמעט חודשיים בעלות די מגוחכת יחסית למדינה יקרה. זאת אומרת, שלחסוך בעלויות זו אופציה סבירה עד בהחלט מתקבלת על הדעת, אבל זה מאוד אינדיבידואלי. מי שיבחר לעשות טיול המתבסס בעיקר על אוהל, אתרי קמפינג ובישול עצמי עם גזיה יחסוך בעלויות בצורה מפתיע לגמרי וזה אפשרי (את החישוב שלנו עשינו רק אחרי שחזרנו לישראל, והסכום הסופי שהוצאנו ללא טיסות שמט לי את הלסת). במבט לאחור, הייתי משנה כמה דברים בטיול הזה, עושה דברים קצת אחרת, אבל מבחינת הוצאות וצורת "ההתכלבות" שלנו אני שלם ושמח שבחרנו לטייל ככה, וממש לא רק בשל החיסכון בעלויות. הדרך בה טיילתי העצימה לי את החוויה והפכה את הטיול למיוחד באמת.

תחבורה – יש שתי אופציות עיקריות לטיול באיסלנד – עם רכב שכור ובתחבורה ציבורית. כמובן, לכל אופציה היתרונות והחסרונות שלה. – תחבורה ציבורית – לאיסלנד תשתית תחבורה ציבורית מפותחת, נוחה ומדוייקת באופן מעורר פליאה. עם זאת, היא יקרה מאוד, דלילה, ומתבססת על כביש עיקרי אחד. באיסלנד יש את כביש הטבעת שמקיף את כל האי ומנגיש את ההגעה לכל הכפרים והעיירות שפזורים סמוך לכביש. מעטים הם המקומות שרחוקים מכביש הטבעת, אבל הם קיימים. להגיע לאותם מקומות שרחוקים מהכביש כשמסתמכים רק על תחבורה ציבורית זה קשה מאוד. אבל ממש. הקושי בא לידי ביטוי בכמה צורות – עלות כספית גבוהה ו/או זמני המתנה ארוכים מאוד בין אוטובוסים, הסתמכות על טרמפים ממקומיים או תיירים או… הליכה ברגל! זו בהחלט אופציה שנלקחה בחשבון כמה וכמה פעמים ואף גם הגיעה לידי מימוש בפועל מעט מהפעמים. מה שאנחנו עשינו זו אפשרות שמומלצת לכל מטייל שנושא התחבורה הציבורית רלוונטי עבורו – קנינו כרטיס אוטובוס של חברת Sterna שתקף לחודשיים לכל כביש הטבעת כולל הפיורדים המערביים. הכרטיס הזה ביחד עם כרטיס אוטובוס למשולש הזהב (איזור שמתחיל מריקיאוויק מזרחה וכולל כמה מהאטרקציות הפופולריות ביותר באיסלנד) עלה 500 יורו לאדם. וזו הייתה ההוצאה הכי גדולה שלנו בכל הטיול, להוציא את הטיסה. הכרטיס לכביש הטבעת לא מוגבל בנסיעות כל עוד הן כל הזמן בכיוון אחד (עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון).האוטובוסים נוחים מאוד ויש בהם תמיד מקום בשפע. יש מקומות ספציפיים באיסלנד שהאוטובוסים לא מגיעים אליהם אוטומטית לכן צריך להודיע טלפונית למשרדי החברה באותו יום שאתם מעוניינים שהאוטובוס יעבור דרך המקום הספציפי. החברה והנהגים מאוד נחמדים ואחראיים. חשוב להיות בתחנות בשעה המצויינת בלוח הזמנים כי הם מדייקים על הדקה.

לא, לא באמת

– השכרת רכב – חלק ניכר מאוד מהתיירים באיסלנד מטיילים ברכבים שכורים. בארץ כמו איסלנד, באופן הפרקטי זו הדרך האידיאלית לטייל. אני זה שקובע את לוח הזמנים שלי, תלות נמוכה מאוד בגורמים חיצוניים, הגעה כמעט לכל מקום רצוי בזמן הרצוי כפי שאני רוצה. אך כמובן, יש עוד גורמים רבים שמעבר לפרקטיות של העניין. רכב שכור מטבעו, כמעט בכל העולם, הוא עניין יקר ובשביל היתרונות שהוא מציע המחירים הם לגיטימיים והגיוניים. אך בשל המחירים הגבוהים שנלווים לרכב שכור, הטיול צריך להתקצר. וזה גם בסדר. לרוב האנשים אין צורך או זמן לטייל באיסלנד חודש-חודשיים כפי שאני ואשתי טיילנו. יש הרבה מה לעשות באי בפרק זמן זה, ואף יותר, אבל אין זה הכרחי לכל המטיילים. רובם יסתפקו בטיול קצר, קומפקטי ומרוכז יותר. עבור תיירים אלה הדרך העדיפה לטייל באיסלנד היא ברכב שכור. (יתרון נוסף לגבי הרכב השכור קשור למזג האויר באיסלנד ועל כך אפרט בהמשך בחלק "הטיול האידיאלי") עם זאת, חשוב לזכור כי רכב שכור הוא גם מגבלה גדולה לאנשים רבים – האופציה הזו למעשה מבטלת (כמעט) לגמרי אופציה של טרקים. מבחינתי, זה ממש חבל וזה חסרון אדיר, אבל לאחרים זה מן הסתם לא משנה במיוחד.

– טרמפים – הייתי אומר שזה האופציה הבעייתית מבין השלושה אבל גם החינמית וזו שטומנת בחובה הכי הרבה הפתעות טובות. טרמפים מטבעם הם בעייתיים כי הם מצריכים להסתמך על זרים ואדיבותם. בטיול שלנו נסענו בטרמפים כמה וכמה פעמים. בחלק זה עבד כמו קסם ובחלק זה היה מייאש, מתסכל ורחוק מאידיאלי. כפי שכבר כתבתי, בכל הנוגע לאיסלנדים אין שום בעיה. איסלנדים לרוב מאוד שמחים לעצור לטרמפיסטים. הבעיה מתחילה במקומות בהן התחבורה מאוד דלילה ו/או כשמדובר באיזורים שעוברים בהם בעיקר תיירים. מהניסיון שלנו, מעט מאוד תיירים עוצרים לטרמפיסטים. יש הרבה סיבות לכך: אין מקום ברכב בשל הציוד, איזשהו עניין עם הביטוח או פשוט אנטיפתיות של אנשים הנמצאים בחופשה ולא מעוניינים לערער את הנוחיות שלהם עם הכנסה של זרים למכוניתם. ממש לא נעים ומאוד מתסכל לקבל את היחס הזה בתור טרמפיסט, אבל אני כן יכול להבין זאת. בסופו של דבר, בכלל הנוגע לטרמפים, אי הידיעה הוא החסרון המרכזי. היתרונות הן כמובן החיסכון בכסף, הגעה למקומות בלתי צפויים והיכרות עם אנשים. בשורה התחתונה, טרמפים זה אופציה אפשרית בהחלט לטיול באיסלנד וכל אדם צריך לעשות את החשבון אם זה שווה עבורו. אני שמח שהשתמשנו באופציה הזו, אבל אין מצב שהייתי משתמש רק בה.

 אוכל ושתייה – גם אחרי כחודשיים באיסלנד לא הפכתי ליודע דבר בתחום האוכל באיסלנד, וזה בעיקר בשל אופי הטיול בו בחרתי. עם זאת נתקלתי בלא מעט מנות, בתי קפה ומסעדות שהפילו אותי לגמרי ברמה הקולינארית. ההמלצה הגדולה ביותר שאני יכול לתת היא – בכל בית קפה/מסעדה שאתם נכנסים אליהם באיסלנד תבדקו את המרקים שלהם. הרבה פעמים המרקים האלה משובחים ומעניינים להפליא (מבחינת החך הממש ממוצעת שלי) וברוב הגדול של המקרים מנת המרק תהיה עם מילוי מחדש כלול (refill) ללא הגבלה ועם לחם וחמאה (כ- 8-10 יורו). זו אופציה ממלאת, מזינה וזולה מאוד גם אם פרוצה להתנהגות חזירית שבהחלט חטאתי בה ברוב המקרים. להפתעתנו לא קיבלנו מבטים עקומים אף פעם מהאיסלנדים, לא נראה בכלל ששמו לב אלינו. למי שאין לו בעיה עם דגים, מומלץ מאוד לחפש את מרקי הדגים האיסלנדים, זו דרגה חדשה של אלוהות בצורה נוזלית עם חתיכות לבנות. מלבד מרקי דגים ישנם גם מרקים מסוגים שונים ומשונים (מרק בשר כבש, למשל) חלקם מוצלחים ממש וחלקם סתמיים, אבל כל עוד היה ריפיל יצאנו שבעים. המלצות על מקומות ספציפיים יופיעו בפוסטים הבאים. עוד משהו בגזרת ה- refill – לאיסלנדים יש עניין לא ברור עם קפה. הם צורכים המון ממנו ומה שמוזר פה זה שלא מדובר בקפה איכותי מתערובת משובחת וטחינה במקום, אלא קפה פילטר פשוט לגמרי. ברוב בתי הקפה תהיה אופציה של קפה פילטר עם refill כלול ומזיגה עצמית מתרמוסים בלי להטריח את המלצרים/בריסטות. ומעבר לבתי הקפה תמצאו את התרמוסים האלה לשימוש חופשי במגוון מקומות אחרים, כמו… בסופרמרקטים! זה תמוה ולא מרגיש בדיוק נוח אבל זה קיים. אישית אני אובססיבי למנת הקפה שלי ובנוסף יש לי סטנדרטים מאוד נמוכים בנוגע לאיכות המנה הזו. כך שהגילוי הזה של תרמוס קפה פילטר בכל פינה היה עבורי התפרצות של שמחה בלתי פוסקת בכל פעם שיכולתי לחדש את אספקת הקפאין שלי אחרי טרק או סתם אחרי כמה ימים ללא מנת קפה. זה זול ומספק ממש למי שלא אכפת לו מקפה פילטר חסר ייחוד. מלבד זה ניתן למצוא גם קפה מכל הסוגים, אך ללא ריפיל. קפה טוב ממש אפשר למצוא בעיקר ברייקאוויק. חוץ מזה, איסלנד טומנת כמה הרפתקאות קולינריות ביזאריות ולא שיגרתיות. אזכיר אחת מהן בפוסטים הבאים. ויש את הפרק בתוכנית הטיולים Bizzare Foods שעוסק באיסלנד. בנוסף, אני מאוד ממליץ על לחם מיוחד שנאפה מתחת לאדמה בקרבת פעילות גיאוטרמית ונמכר בכל סופרמרקט. הלחם נראה כמו בלוק מלבני צר מאוד חום. הוא מתוק סירופי שכזה, ממש טעים ומחזיק לאורך זמן. משהו מפתיע בנוגע לאיסלנד הוא שאלכוהול היה מחוץ לחוק עד לשנות השמונים. כך שתרבות השתייה האיסלנדית לא מפותחת במיוחד. פאבים מחוץ לריקאוויק הם מחזה נדיר, ונקודות מכירת האלכוהול היחידות (מלבד במסעדות וברים, כמובן) הן ב- Vínbúð, רשת חנויות לאומית שפזורות באי. יש בחנויות מבחר אבל הוא לא מעניין מדי ומספר מותגי המשקאות המקומיים מצומצם מאוד. עם זאת, יש מספר פסטיבלים בעלי אופי אלכוהוליסטי למדי. לא היינו בכאלה, אבל שווה לברר אודותיהם.

פאפין!!

טרקים – אני בספק אם מישהו אי פעם התייחס לאיסלנד כגן עדן לטרקים, אבל ראוי להיכתב לפחות במקום אחד שלאיסלנד יש לא מעט להציע בתחום זה. אנחנו עשינו ארבעה טרקים בזמן הטיול וויתרנו לפחות על שניים. מי שיחפש היטב ימצא מספיק אופציות מעניינות. איסלנד כמו כל מדינה אירופאית מפותחת (והיא בהחלט מדינה אירופאית מפותחת, שלא תשלו את עצמכם) משקיעה לא מעט משאבים בפארקים הלאומיים שלה ובתשתיות של מסלולי ההליכה. בכל פארק ישנו צוות של ריינג'רים שמסתובבים ודואגים לתחזוקה ולניקיון (ועוברים בין האוהלים וגובים כסף על הלינה). מהבחינה הזו הם עושים עבודה מעולה. רבים מאוד ממסלולי ההליכה הקיימים מסומנים בצורה לא רעה בכלל. בעיקרון ניתן להסתמך אך ורק על הסימונים, אבל אישית לא הייתי ממליץ על כך. יצא לנו כבר להיתקל בסימונים שלא היו ברורים מספיק או שהיו חבויים במקצת וסבכו אותנו כשנעזרנו רק בהם. לכן, לכל הפחות, כדאי לקנות מפות אצל הרייינג'רים בנקודות המידע לקראת היציאה לטרק ועוד יותר מומלץ זה לצאת לטרק עם מכשיר GPS עמיד. אבל לא חובה. כמו כן, אלא אם יש לכם ניסיון כביר בטרקים וניווט אל תהיו בטוחים מדי בעצמכם ובתחושות הבטן שלכם. עודף ביטחון עצמי גרם לנו בתחילת הטיול ללכת לאיבוד במסלול יום שהיה אמור להיות יחסית פשוט ובגלל התחכמות מצידנו הסתבכנו. אז אני מבקש שתהיו זהירים בכל הנוגע לניווט ואל תתנו לשאננות להשתלט עליכם. אורכם של הטרקים באיסלנד הוא לרוב מספר ימים ספורים. הטרק הכי ארוך שעשינו היה שישה ימים, ועבור מטיילים שלא מאלתרים יותר מדי זה האורך המירבי שבנמצא. עם זאת, עבור מטיילים בעלי ניסיון שרוצים להרכיב מסלול ארוך מזה אומר שזה בהחלט אפשרי. זה דורש הרבה תכנון וחשיבה אבל אני יודע לפחות על כמה אנשים שעשו בקלות מסלולים של כשבועיים ומעלה. מבחינת רמת הקושי, המסלולים הנפוצים ואלו שאנחנו עשינו לא היו קשים מדי, חלקם היו קלילים עד בינוניים וחלקם היו בינוניים עם חלקים קשים. הייתי אומר שאדם מהשורה עם רצון וקצת כושר יכול בהחלט להצליח לעשות טרקים בצורה יפה באיסלנד.

 לינה – בכל הנוגע להוסטלים ומלונות איסלנד היא מדינה בעייתית מאוד עבור תיירים. איסלנד נמצאת בשנים האחרונות בפופולריות גוברת מצד תיירים, אך מספר ההוסטלים והמלונות הוא עדיין מאוד מוגבל כך שיש ביקוש גדול לכל חדר בנמצא. לכן אין ברירה אחרת אלא להזמין את מקומות הלינה מספר חודשים מראש, והייתי אומר שהמינימום הוא שלושה חודשים. ספציפית, עלות החדרים הפרטיים היא גבוהה למדי, מספרם עוד יותר מצומצם והם נתפסים זמן רב מראש. למי שגמיש יותר ומוכן לישון בחדרים משותפים עם מספר מיטות רבות בכל חדר (Dormitory), יש סיכוי טוב יותר למצוא מיטה או שתיים בלי להזמין מראש. זה דורש מזל רב, לפעמים גם לא מעט חיפוש בין הוסטלים וכסף' כי גם המיטות האלו אינן זולות. החסרון הגדול ביותר בהסתמכות בלעדית על הוסטלים/מלונות באיסלנד הוא אי קיומה של גמישות לאורך הטיול. מבחינתנו אופציה זו לא באה בכלל בחשבון. כפי שהבהרתי במהלך הפוסט, אנחנו דבקנו כמעט לכל אורך הטיול בלינה באוהל. איסלנד היא מדינה שמאוד בעד לינת שטח, באוהלים או בקרוונים, לכן היא משקיעה הרבה מאוד בפיתוח אתרי קמפינג בכל נקודה אפשרית שמתקבלת על הדעת. להגיע לכפרים הכי קטנים שפזורים סביב האי ולמצוא שם אתר קמפינג איכותי עם כל השירותים הנחוצים, זה חלק מהשגרה בטיול. ברמת העיקרון. העלות של לינה באתר קמפינג עם אוהל היא שבריר מהעלות של מיטה בחדר משותף בהוסטל. העלות היא כ- 7.7 יורו לאדם ללילה. מן הסתם, אופציית הקמפינג היא האופציה שמאפשרת את הגמישות הרבה ביותר, כי תמיד יהיה מקום להקים אוהל בקמפינג. זו אופציה מעולה בין אם אתם משתמשים בתחבורה ציבורית, מכונית שכורה, קראוון או ברגל. כל אתר קמפינג כולל שירותים ומקלחת (בחלק מהפעמים אלו מקלחות אוטומטיות שמופעלות במטבעות ומוגבלות בזמן), חשמל, פינת אוכל/ישיבה מקורה או סגורה, והרבה פעמים כיריים.

ציוד – כמה טיפים בנושא ציוד שחשוב לי להעלות על הכתב: – אוהל איכותי ועמיד לגשם בצורה מוחלטת – אל תתפשרו כי אין לדעת אם הגשם הזה שהתחיל עם ערב הולך להמשיך כל הלילה ללא הפסקה. זו אפשרות מציאותית מאוד ואתם לא רוצים להתעורר עם בריכה בתוך האוהל. מניסיון. – ציוד נגד גשם – חולצה ומכנסיים חסינים למים, נעלי הרים חסינות למים ואף חותלות איטום לנעליים (Gaiters). גם בשיא העונה איסלנד היא ארץ גשומה וחובה לבוא מוכנים (בהתאם לפעילויות המתוכננות). – GPS – כאמור, יעיל ביותר, בין אם זה בטרק, באמצע כפר שאתם מגיעים אליו לראשונה או באמצע שום מקום על כביש הטבעת. נוח פי כמה מכל מפה שהיא. – ביגוד חם + שק"ש העמיד לטמפ' שמתח לאפס – ברגע שיורד החושך באיסלנד נעשה ממש קר, ובמהלך הלילה יכול להיות קר בצורה קיצונית. אם ישנים באוהל, הדברים היחידים שעוזרים להתחמם זה שק"ש טוב ובגדים אז לא לזלזל ולהשקיע בשק"ש ממש טוב. – Lonely Planet – אני לא מעודכן במיוחד במגוון הרב של מדריכי הטיולים כיום. לפני כמה שנים בטיול אחר לונלי פלאנט היה לא יותר מסביר והיווה בעיקר משקולת בתיק. בטיול הנוכחי בדקנו קודם את מהדורת איסלנד של Rough Guide שהיה חסר תועלת למדי, אז הלכנו פשוט על המהדורה הדיגיטלית של לונלי פלאנט איסלנד שהפתיעה מאוד לטובה. המהדורה האחרונה נכון לזמן הטיול (2013) היא מעולה, מחכימה, יעילה באופן יוצא דופן ומלאה בהמלצות מצויינות. הרוב המוחץ של המסעדות/בתי הקפה הטובים ביותר שהיינו בהם היו בזכות ההמלצות של הלונלי פלאנט, ולולא המדריך הזה היינו מפספסים אותם. ובאמת שהמדריך הזה עזר לנו בכל אספקט שהוא במהלך הטיול. – קורא אלקטרוני – אומר זאת ככה, במהלך הטיול קראתי שני כרכים מלאים של "שיר של אש וקרח", ולא היה שום מצב שהייתי יכול להביא אותם לולא היה לי את ה"קינדל" שלי. קורא אלקטרוני הוא מכשיר מעולה באופן כללי, אבל כשזה נוגע לטיולים, זה כבר רמה אחרת של נחיצות. כמו כן, היה לנו את המהדורה הדיגיטלית של הלונלי פלאנט ולקחנו אותו בקינדל וזה היה נוח להפליא. ממש קל להתמצאות וקריאה בזכות תפריט חכם של המדריך שמאפשר למצוא פרקים לפי איזורים ומקומות. בנוסף, המכשיר הזה מעולה בזכות היותו חסכוני בחשמל, שזה אומר מינימום של דאגה במהלך טרקים. כל חווית הקריאה שלי בטיול הייתה נהדרת תודות לקורא האלקטרוני שלי.

הטיול האידיאלי  – אישית אני שלם מאוד אם אופן הטיול שלי באיסלנד, אבל אני מודע מאוד למגבלות של אנשים ואולי אם אחזור בשנית לאיסלנד כנראה אעשה אותו קצת אחרת בשל המגבלות שנתקלתי בהן, בעיקר בנוגע להגעה לנקודות פחות נגישות. מבחינתי הטיול האידיאלי שיכול להתאים לחלק מאוד גדול מהמטיילים באיסלנד הוא למעשה כשלושה-ארבעה שבועות ברכב שכור אבל עם לינה עם אוהל באתרי קמפינג והעדפה של בישול על מסעדות. שילוב זה יוצר עצמאות וגמישות מוחלטות. אמנם לא האופצייה הכי זולה, אבל הקמפינג והבישול חוסכים בצורה משמעותית. כמו כן, בזכות העצמאות אפשר להתעדכן בצורה יומיומית בשירותי מזג האויר, לוותר על מסלול טיול לינארי ולהעדיף להגיע לאיזורים עם מזג אויר טוב. באופן טיול זה שילוב טרקים של יותר מיום אחד זה הרבה יותר בעייתי. יהיה ממש חבל על הכסף שמתבזבז בזמן שהרכב עומד כמה ימים במגרש חנייה כשאתם בטרק. אם בכל זאת מתעקשים, דרך אחת שאולי ניתן לפתור איתה סוגיה זו היא לחלק את הטיול לשניים – חלק אחד עם מכונית וחלק שני יוקדש לטרקים. לא יצא לי לבדוק זאת, אבל להבנתי באיסלנד פזורים הרבה שדות תעופה קטנים וטיסה פנים ארצית יהיה זולה למדי וכמובן מהירה. אם זו אופציה שבאה בחשבון, כדאי לבדוק לגבי המיקומים של שדות התעופה ולתכנן טרקים שנמצאים בקרבה של כאלה.