לפוסט ההקדמה

מאגילסטאדיר לקחנו אוטובוס דרומה כשיעדנו הוא הפארק הלאומי סקאפטפל (Skaftafell). בדרך עשינו כמה עצירות כשהיחידה ששווה התייחסות היא לגונת הקרחונים Jökulsárlón שנמצאת על כביש הטבעת מזרחית לסקאפטפל. לומר על מקום כזה שהוא שווה התייחסות זה אנדרסטייטמנט היסטרי. יותר נכון לומר שאם בטעות או בכוונה דילגתם על המקום הזה, אז יצא שפספסתם את אחד המקומות המרהיבים ביותר בכל איסלנד. מה גם שהוא ממש פשוט להגעה ובלתי ניתן לפספוס, לא מצריך עצירה ארוכה מדי ולא עולה כסף. באוטובוס שנסענו בו (ואני בטוח שזה ככה בכל חברות האוטובוסים) העצירה במקום היא חלק בלתי נפרד מהנסיעה. מגיעים ללגונה וישר יש עצירה של שעה פלוס בלי לשאול שאלות.

לפוסט ההקדמה

מאגם מיבטן לקחנו את האוטובוס מזרחה כשפנינו מועדות לפיורדים המזרחיים. ירדנו בעיירה אגילסטאדיר (Egilsstaðir) ועשינו שם את הלילה. העיירה לא מעניינת במיוחד ולא מצאנו סיבה להתעכב בה. אתר הקמפינג המקומי נמצא באיזור המרכז המסחרי, איפה שתחנות הדלק, הסופרמקרטים ונקודת המידע. הקמפינג הוא באחוריה של מסעדה זניחה למדי. איזור השירותים-מקלחות מוקפד ונוח מאוד ויש גם נקודות חשמל ומכונת כביסה.

אז לא מצאנו סיבות להתעכב יותר מלילה יחיד, אבל בזמן שכן היה לנו שם מצאנו את בית הקפה הכי טוב שביקרנו בו באיסלנד. שמו הוא Bókakaffi Hlöðum והוא למעשה נמצא בכפר השכן, אבל זו רק הליכה של כקילומטר וחצי מהמרכז המסחרי – הולכים על הכביש הראשי לכיוון הגשר ואיך שהגשר מסתיים בית הקפה נמצא מצד שמאל (אם באים מכיון אגילסטאדיר). המקום הוא מאוד אולד-פאשינד, ווינטאג'י אבל ללא הקטע ההיספטרי. הריהוט מיושן ומקרין אווירה חמימה ונוחה ויש ארונות ספרים שממלאים את כל הקירות. כל הספרים הם יד שנייה ולמכירה (קנינו ספר אחד וזה היה ממש זול). וכמובן שיש אינטרנט אלחוטי. לארוחת צהריים היה בופה שכלל מרק פשוט אך טעים מאוד, לחמניות מצוינות, סלט ועוד. יש קפה כלול עם מילוי מחדש וכמובן שגמעתי כוסות על גבי כוסות של הקפה המשובח (נראה לי, אני לא כזה אנין טעם כשזה מגיע לקפה) כדי למלא את חסך הקפאין שהצטבר אצלי.