לפני העיקר: מאז עברתי לברלין באופן צפוי למדי הייתי בהרבה הופעות. רבות מהן היו מעולות, אחרות היו פחות וכולן השאירו אותי עם רשמים שהייתי חייב לשתף. עד לא מזמן חשבתי שאין מקום בבלוג הזה לסקירת הופעות שהן לא בישראל, כך שאת הרשמים על ההופעות האלו פרסמתי בעמוד הפייסבוק האישי שלי. אבל אחרי הרבה התייעצות עם אנשים חכמים (כשהעקשנית והמשפיעה מהם היא אשתי) הגעתי להבנה שאני צריך לקחת את הכתיבה והפרסום בבלוג בקלות ראש רבה יותר. אמנם יש עוד חודש וקצת עד אז, אבל ה- new year's resolution שלי ל- 2015 זה לפרסם יותר פוסטים בבלוג, גם אם אלו פוסטים לא כבדי ראש ולא מושקעים עד הפרט האחרון. לדעתי זה יהיה רק לטובה.

כדי להיות רציני לגבי זה, אני מתחיל בזה ממש עכשיו עם ההופעה הכפולה שראיתי באביב האחרון. עד ה- 21 בדצמבר, אז אני מתכנן לפרסם את סיכום אלבומי 2014 הגדול והמוגזם שלי, אפרסם כמה וכמה סקירות הופעות שהצטברו אצלי.

——————————-

איזה ערב אדיר-מוזר זה היה.
גם לפני, גם בזמן וגם אחרי הערב הזה לא הבנתי את הקשר המוזיקלי בין Xiu Xiu ל- Owen Pallett שגרם להם לצאת לטור משותף. אין שום דבר בין השניים והדיסוננס המוזיקלי הורגש.

היו לי הרבה חששות מההופעה של Xiu Xiu (הוגים – שו שו, אבל זה נראה רע בעברית). זו להקה מוזרה שלא הצלחתי להתחבר לאף אלבום שלהם, ודגמתי לעומק כחמישה כאלה (שזה טיפה מכלל הדיסגורפיה שלהם, רק בחצי שנה האחרונה הם הוציאו שלושה אלבומים). להקה מחורפנת לגמרי בהנהגתו של ג'יימי סטיוארט שהגיע רק עם המתופפת. סטיוארט מצידו הופקד רק על הפן האלקטרוני, על קדיחת חורים באוזני הקהל עם צפצופים גבוהים ומחרישים בין השירים והרבה מאוד צעקות. זו הייתה הופעת אוונגרד לכל דבר, שהייתה דווקא מאוד מעניינת בקטעים הפותחים והסוגרים שלה.

ואילו להופעה של אוון פאלט ציפיתי מאוד. בעיקר בשל אלבומו הקודם מ- 2010 הנהדר לחלוטין, אבל גם אלבומו החדש שלא אכזב והתגלה כאדיר לגמרי.
זו הייתה הופעה מגוונת למדי שבחציה כללה להקה ובחציה האחר זה היה רק פאלט על הכינור, הקלידים והלופרים ועוד אמנית ויזואל שהצטרפה ועשתה את שלה עם מקרן שקפים (נו, זה משיעורי גיאוגרפיה…), מגזרות נייר ומצלמת וידאו מגושמת.

תחילת ההופעה הייתה קצת מוזרה ולא עבדה הכי טוב. בזמן המופע לא הצלחתי לשים על כך את האצבע, כי על הבמה קרו דברים מעניינים אבל שום דבר מזה לא הצליח לחדור אליי או לרגש אותי. לאחר המופע אשתי אמרה שלדעתה משהו בקצב לא היה נכון, היה מהיר מדי וכתוצאה מכך ובשל אי-סינכרוניות כלשהי בין חלקי הלהקה נגרמה דיס-הרמוניה קלה. יש בזה יותר ממשהו.

לאחר רבע הופעה, ברגע שהלהקה מלבד פאלט ירדה בפעם הראשונה העניינים השתדרגו וסוף סוף הצלחתי להתרגש מהמוזיקה, וגם המייצג הויזואלי שהותנע באותו רגע תרם רבות והיה חינני.

הקטעים הטובים ביותר היו דווקא השירים מהאלבום החדש, שהשלושה האהובים עליי ושבוצעו הצליחו לסמר את שערותיי וללחח את עיניי. מעניין אם זה בגלל שאלו שירים חדשים ופאלט משקיע יותר בביצוע שלהם או שהם פשוט שירים טובים יותר. אני לא מצליח להחליט.

בכל מקרה, בכל חלק של ההופעה אוון פאלט הצליח להרשים אותי שוב ושוב בצורות המגוונות כל כך בהן הוא מצליח להוציא צלילים מהכינור שלו. אמן נהדר, מוזיקאי בחסד בעל קול שמיימי על גבול האופראי.

היה ערב של שלוש שעות מסעירות וגדושות ביותר (שעה ל- Xiu Xiu ושעתיים לפאלט).

כמה מילים על הווניו. זו הייתה הפעם הראשונה שלנו באולם Volksbühne (במת העם) והופעת הישיבה הראשונה שלנו בברלין. לא משנה מה, לא יצליחו לשכנע אותי שהופעת עמידה טובה יותר מהופעת ישיבה (ובכל זאת, זה תלוי הופעה כמובן). ככה אני אוהב את ההופעות שלי. האקוסטיקה הייתה נהדרת למדי וישבנו שלוש שורות מהבמה במרכז. הייתי שמח לחזור לשם להופעה נוספת אבל לא נראה שזה יקרה בקרוב כי אין הרבה כאלה בווניו הזה.