{{ נהניתם/ן? בואו לעשות לייק לעמוד הפייסבוק לאפילו עוד מוזיקה ויותר פעמים בשנה! }}

הנה הגיע לו סיכום השנה העשירי שמתפרסם בבלוג. עשר שנים של חפירה מוזיקלית בלתי פוסקת, והתעמקות אובססיבית במוזיקה נידחת ואובסקורית. זה החיים שלי ואני אוהב כל רגע במסע הזה. אבל ישנו גם החלק של הכתיבה והעבודה על הסיכום עצמו, 50+ טקסטים שאמורים לתת לקוראים.ות איזו כניסה והבנה לגבי כל אלבום ואלבום. בכנות, זו תמיד הייתה עבודה קשה, וזה רק נהיה יותר קשה עם השנים. והשנה זה היה קשה מתמיד. המוטיבציה היא לא מה שהייתה לפני כמה וכמה שנים, זה כבר לא משהו שאני מצפה לו, אלא משהו שאני יודע שאני צריך ויותר ויותר מכריח את עצמי.

כמדי שנה, אחרי תחושת ההקלה המאסיבית שהיא פרסום סיכום השנה של הבלוג אנטנות השמיימה, הגיע הזמן לפרגן קצת לאחרים. הייתה שנה לא קלה ואפשר לראות זאת היטב בסיכומים בבלוגי המוזיקה השונים. הן בטקסטים, והן במיעוט היחסי של הסיכומים שפורסמו. לא לכולם יש כוח לעבודה שהטקסים האלו מצריכים, וזה הכי מובן בעולם (לא תאמינו כמה שאני מזדהה).

אז בואו ניתן כבוד לאלו שצלחו את השנה ואספו וכתבו על המוזיקה שעזרה להן ולהם – ועם שיתוף המוזיקה בתקווה גם לנו.

הרמוניה דרומית – מבחינתי אין כאן הפתעות – בקלות מדובר בסיכום המושקע והמעניין ביותר כמדי שנה. תומר כרגיל משקיע את כל מה שיש לו בסיכומי השנה המסורתיים שלו, ולא להאמין, זו הפעם ה- 11 ברציפות. הפעם סיכום אלבומי השנה שלו הוא הגדול ביותר אי פעם עם 60~ אלבומים עם טקסט אישי, יפה, מעשיר ולא פעם ולא עשר גם ממש מרגש ונוגע. כמיטב המסורת את הסיכום הגדול הקדים גם סיכום ההוצאות המיוחדות של השנה האחרונה, סיכום עשיר ומהמם בפני עצמו, גם לא מעט הוצאות מצופות ומשמחות במיוחד. ולא כחלק מהמסורת, אין הפעם סיכום ההופעות של תומר לשנה האחרונה מהסיבות הברורות, אבל במקום זה איגד תומר את שירי הקאבר שהכי אהב השנה. (סיכום אלבומי השנה / סיכום ההוצאות המיוחדות / הקאברים הנבחרים)

{{ נהניתם/ן? בואו לעשות לייק לעמוד הפייסבוק לאפילו עוד מוזיקה ויותר פעמים בשנה! }}

איך כותבים על השנה הזו. איך מסכמים אותה. זה אני לא יודע. אבל אני כן יודע שמוזיקלית זה פחות בעיה. למזלי תחושת החרדה, המחנק והשגרה התקועה לא הרחיקו אותי מהמוזיקה ולא שינו את הרגלי ההאזנה שלי, גם אם הרגשתי איזשהו מרחק רגשי ביני להרבה מהמוזיקה ששמעתי שהיה לי קשה לגשר. דבר שכנראה גרם לאלבומים שבדרך כלל הייתי אוהב וחוגג את קיומם להישאר מחוץ לסיכום המוזיקלי בשל חוסר התלהבות מצידי. ולמרות זאת הסיכום השנה גדוש בלמעלה מחמישים אלבומים שונים שלא רק הנעימו את זמני אלא ממש היוו גלגל הצלה בזמנים קשים ומרובים מדי.

כמו כל פעם בשנים האחרונות, ברגע שהתפרסם פוסט סיכום אלבומי השנה של הבלוג אני ישר עובר לעסוק בסיכומים של אחרים בבלוגספירת המוזיקה האלטרנטיבית העברית. השנה לראשונה גם נתתי בית לפוסט של כותב נוסף – פוסט סיכום השנה של יובל חורי ועכשיו מגיע הפוסט שמאגד את כל סיכומי השנה המוזיקלית האחרים שהתפרסמו.

סיכומי שנה זה משהו שחשוב לי כבר שנים ארוכות, וזו הסיבה שאני עדיין לוקח בזה חלק. אני אוהב את הפורמט, אני אוהב בלוגים, ואני אוהב את הטאץ׳ האישי שקשה למצוא בסיכומים של המגזינים הגדולים ובטח שלא באלגוריתמים של שירותי הסטרימינג. סוג של אומנות גוססת שאני שמח ומלא תחושת שליחות לעשות מה שאני יכול כדי להשאיר אותו בחיים.

באופן טבעי רבים מהסיכומים העבריים שאפרסם פה הם של אנשים שאני מכיר, אבל זה בעיקר כי אני אוהב את הטעם שלהם ומוזיקה היא למעשה הגורם שחיבר בינינו. עדיין ישנה סבירות שאני לא מכיר את כולם ופספסתי רשימות כלשהן, אז בבקשה הפנו את תשומת לבי אליהן ואשמח לפרסם אותן (כל עוד הן אכן מתאימות לאופי של הבלוג).

{{ נהניתם/ן? אז בואו לעשות לייק לעמוד הפייסבוק לאוצרות מוזיקליים נוספים! }}

שנת 2018 הייתה קצת שנה של שגרה עבורי. למדתי להתרגל לאווירת סוף העולם והסערות ששנת 2017 הביאה עמה. היו אירועים מבאסים והיו אירועים נפלאים (דוגמא אחת). היו גם טיולים מופלאים והיו שינויים. מבחינה מוזיקלית זו הייתה השנה בה צרכתי מוזיקה אך ורק באמצעות ספוטיפיי. זה היה שינוי גדול בתחילה אבל כמו הרבה פעמים בחיי הבוגרים כצרכן מוזיקה, תמיד מתרגלים לטוב ולרע עד שלא זוכרים בכלל איך היה קודם.

ספוטיפיי אף פעם לא הייתה גילוי טכנולוגי משנה חיים עבורי. למרות שהשירות הודיע לי השבוע שהאזנתי למוזיקה יותר מ- 110,000 דקות השנה, שירות הסטרימינג היה בעיקר הספק ולא היה בכלל המכוון. נראה שהאלגוריתם אמור להכיר אותי טוב למדי, ועדיין אני מחמיץ פנים כל פעם שאני מסתכל על הפלייליסטים שהוכנו במיוחד בשבילי. זה השיא של טכנולוגית המלצות המוזיקה שקיים היום? סיריסלי? בחמש דקות בכמה אתרים ספורים אני מצליח לאגור לעצמי מוזיקה יותר מאתגרת ומרתקת מההמלצות הרובוטיות האלה (ואני הכי בעד אנליזת ביג דאטה, אני פשוט מאוכזב מהתוצאה הנוכחית).

עכשיו שהסתיים ושוחרר לו לחופשי סיכום השנה 2017 של הבלוג אני פנוי לעסוק בדבר החשוב לא פחות שנעשה כבר מסורת של הבלוג – אצירתם של סיכומים מצוינים של אחרים!

זה נראה שאנחנו נמצאים בשנים די מוזרות מבחינת סיכומי שנה. מגזיני המוזיקה, הגדולים והזוטרים, המיינסטרימיים ואפילו הלכאורה אינדי, כולם מנסים לקלוע לאיזשהו קונצנזוס וככה בוחרים את אלבומי השנה שלהם רק מתוך מאגר קטנטן של האלבומים המדוברים והפופולריים ביותר של השנה. וזה משעמם. ממש.

כיום הרשימות האלה חסרי כל אופי שיבדיל אותן בין אחת לשניה. ולכן היום יותר חשוב ויותר מעניין להפנות את המבט אל הרשימות האישיות, של הבלוגים שמחפשים עמוק יותר אחר אלבומים אחרים שיתפסו את תשומת ליבם ועל הדרך לחשוף מוזיקאים חדשים לאיזשהו קהל.